פרשת חוקת פותחת
במצוות פרה אדומה. זו היא המצווה הנקראת חוקה, "זאת חוקת התורה", והיא
הסמל למצווה שהיא חוק, בלי טעם ובלי יכולת להבין אותה. למרות זאת מן הראוי להתבונן
בנקודה אחת שהיא, לכאורה, ברורה. פרה אדומה באה כדי לטהר אדם שנטמא בטומאת מת. המפגש
של אדם עם המת הוא מטמא. טומאה היא אטימות, סגירה. המגע עם המוות סוגר בפנינו
גישות אל הקדושה. באור פני מלך – חיים. בשונה מטומאות אחרות, שמספיקה טבילה במים,
במקווה, כדי להיטהר מהן, בטומאת מת צריך להביא קורבן חטאת כדי להיטהר. הטהרה דורשת
כפרה מסוימת על החטא של המוות. בתורה המוות הוא חטא. זהו כנראה המשך ישיר לחטא אדם
הראשון בגן עדן, שם נקנסה מיתה על האדם. "עפר אתה ואל עפר תשוב". המוות איננו
המצב הטבעי של האדם. המצב הטבעי הוא חיים, וכל מפגש עם המוות יש בו בחינה מסוימת
של חטא. כמובן, אין הכוונה לחטא ממש, השתתפות בלוויה היא מצווה ולא חטא. הכוונה
היא שהמוות הוא שלילי, וריחוק מן הטוב. לעולם המוות הוא חטא והחיים הם הקודש, כמו
שכתוב "ראה נתתי לפניך את החיים ואת הטוב את המוות ואת הרע, ובחרת בחיים למען
תחיה אתה וזרעך". המוות דורש כפרה, והדבקות בקודש עוברת דרך החיים.
שבת שלום לכולם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה