שאלה:
שלום כבוד הרב,
לפני מספר שבועות הייתי עם כמה חברים בשבת בדירת נופש, החום היה גדול
ולצערינו החשמל של חלק מהשקעים נפל והמזגן הפסיק לעבוד. אחד מהחברים יצא החוצה
וחזר עם פועל זר שהיה באיזור ו"רמז" לו בצורה די ברורה שירים את המתג.
אחרי מקרה זה התעורר ויכוח גדול האם מותר היה לו או אסור, ואם כן באיזה אופן.
רציתי לדעת מתי אמירה לגוי מותרת ומתי לא?
תשובה:
אמירה לגוי מותרת במקרה המכונה בלשון חז"ל "שבות
דשבות" בתנאי של צורכי מצווה או במקומות של צורך או צער. כלומר צריך שיהיה
צירוף של איסור דרבנן המכונה "שבות" ואיסור אמירה לגוי שגם הוא נקרא
"שבות". במקרים כאלו אמירה לגוי מותרת אף בלא רמז.
ולכן מאחר שהחום מעיק מאד בקיץ וזה נקרא מקום צער והדלקת מזגן יש בה
חידוש זרם שגם היא לדעת רוב הפוסקים איסור דרבנן יש מקום להקל ולומר לגוי אף בלא
רמז להרים את המתג.
במקרה של איסורי דאורייתא כגון הדלקה ישירה של האור צריך שתהיה לי את
האפשרות להנות עוד לפני האמירה לגוי, כגון שהיה מעט אור בחדר גם בלי תאורת החשמל.
ואז מותר לי לרמוז לגוי להדליק כגון לומר לו "אין כאן מספיק אור" אך לא
לומר לו במפורש מה עליו לעשות.
שבת שלום.
לשאלות: 054-8422777
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה