ראש הישיבה שליט"א - פרשת ויחי תשע"ג

אמונת הידידות

מורנו ראש הישיבה, הרב ברוך צבי גרינבוים שליט"א

"ויברך את יוסף ויאמר האלוקים אשר התהלכו אבותי לפניו אברהם ויצחק, האלוקים הרועה אותי מעודי עד היום הזה. המלאך הגואל אותי מכל רע יברך את הנערים ויקרא בהם שמי ושם אבותי אברהם ויצחק וידגו לרוב בקרב הארץ" (בראשית מח, טו-טז).

קשרי ידידות

ברכתו  של יעקב אבינו את יוסף בנו, שגורה היא בפיות בני ישראל, בפרט בשעה שהם עולים על יצועם בלילות, וברצוננו ללמוד יחד ברכה זו, ולגלות את עוצמתה של הברכה.

נשים לב שיעקב אבינו פותח את ברכתו בהקדמה וקריאה אל הקב"ה,שיעקב  קשור אליו מכח שני עניינים. הקשר הראשון שמכוחו יעקב פונה אל ה' הוא הקשר אל אברהם ויצחק אבותיו, שהיו קשורים אליו, עבדו אותו ופרסמו את שמו בעולם, והוא – יעקב - ממשיך דרכם. והוא גם פונה אל הקב"ה גם מכח קשר נוסף ואישי, קשר עם ה' שמלווה אותו כל הזמנים.

מדוע מקדים ומציין יעקב לפני הברכה שלו ליוסף, את הקשר שיש לו עם אלוקים?

הקדמת פניה זו אל ה' לפני הברכה, מחויבת היא, כיון שרק מכח קירבתו הגדולה של יעקב לאלוקים, יש לו את הכוח לברך.

יעקב פונה אל הקב"ה בתפילה, שישלח את המלאך שיברך את הנערים בגלל שהוא – יעקב – ממשיך דרכם של אבותיו, אברהם ויצחק שהיו קשורים אל האלוקים.

אך יעקב  מבקש מה' את הברכה בגלל דבר נוסף, וכנראה משכנע יותר. יעקב פונה אל ה' בשם הידידות ביניהם שמחייבת.

התפילה אל "האלוקים הרועה אותי" יש בה פניה קרובה ואישית מאוד אל ה'. כך מפרש הרמב"ן את מילות "הרועה אותי" - מלשון "רעך וריע אביך אל תעזוב" (משלי כז, י). נמצינו למדים שיעקב פונה אל הקב"ה מכח קשר ידידותי עמוק וקירבה גדולה, מסוג הקירבה העמוקה שבין רעים אהובים, ומכוח קירבה אישית זו שיוצרת שלימות אצל יעקב, הוא מושך ברכה נאמנה לבניו.

זו אינה רק בקשה בגלל יחוס אבות, זוהי תפילה לה' גם בגלל קשר הידידות הפרטי שנבנה בין האלוקים ליעקב בעצמו. פניה שכזו, היא חזקה יותר. מחייבת יותר.

ממשיכי הדרך

הבה נתבונן בדבר נפלא. יעקב קורא אל המלאך "הגואל אותי מכל רע".

ואנו שואלים, האמנם יעקב אבינו נגאל מכל רע?! והלא אך בפרשה הקודמת אנו מוצאים, שיעקב עונה לפרעה על שאלתו כמה ימי שני חייך? "מעט ורעים היו שני חיי", והכיצד מכריז כאן יעקב בברכת הבנים "המלאך הגואל אותי מכל רע"?

אמנם בסופם של מאורעות, ניצל יעקב מכל הדברים הרעים שקרו לו, אך שנות המאורעות עצמן, לפני שהסתיימו בטוב, ודאי היו רעות (למשל, שנות הריחוק מיוסף) והכיצד אומר יעקב שהמלאך גואל אותו מכל רע?

כדי להבין דבר זה, נדרשים אנו לביאור חלקה הראשון של הברכה שבירך יעקב: "ויקרא בהם שמי ושם אבותי אברהם ויצחק", מהי כוונת "קריאת השם" הזו, ומה הברכה הטמונה בזה.

את ביאורה של ברכה זו, למדנו מתורתו של רבינו הספורנו שפירש כאן: "ולכן התפלל עליהם שיהיו מוכנים ונעזרים לעבודת הא-ל יתברך באופן שיהיו ראויים להתייחס לאברהם וליצחק, על דרך "יחד לבבי ליראה שמך" (תהילים פו, יא).

כלומר, יעקב בירך אותם שתהיה להם הסייעתא דשמיא בעבודת ה', ויהיו ראויים להיות "הבנים של האבות הקדושים".

אנו יודעים זה מכבר, שבשורתם הגדולה של אבותינו היא "ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט" (בראשית יח, יט).

אל לנו לחשוב שדרך ה' הנדרשת מאיתנו, היא דרך שמימית של מושגים גבוהים ובלתי נתפסים. דרך ה' היא החיים שלנו, כאן בעולם הזה, עם האלוקים בכל אירועי חיינו, בחיי המעשה, חיי החברה, האוכל ואפילו השינה...

הליכה זו, אשר "התהלכו" האבות עם האלוקים, היא האמונה הנצחית שהקב"ה הוא ריע וידיד של עם ישראל, וכל הנהגתו איתנו היא הנהגה של ידידות הרוצה להיטיב. גם אם נראים הדברים כרעים, מי שהולך בדרך ה', ומחפש את התפקיד שמטיל עליו הקב"ה בכל שלב מחייו, הוא עומד בניסיון ואמונתו בה', "הצור תמים פועלו כי כל דרכיו משפט, א-ל אמונה ואין עוול, צדיק וישר הוא", אמונה זו גורמת לו להבין ש"אין כל רע בעולם למי שמכיר את אור האמת" (לשון החזו"א).

זוהי ברכתו של יעקב לבניו, שיראו עליהם את 'שמם' של האבות, דהיינו שהנהגתם ואמונתם של האבות בה' ('שם' - הוא עניינו של הדבר ומהותו) תתגלה בבניהם, שיהיו גם הם מאמינים, וידעו הבנים וגם ירגישו, שהם ממשיכי המסורת של האבות הקדושים, והם מחזיקים את לפיד האמונה בהנהגת ה' וטובו.

אין רע בעולם האמונה!

מעתה נוכל להבין את כוונת יעקב בברכתו ותפילתו, אודות המלאך הגואל אותו מכל רע.

יעקב האמין בכל ליבו שהמלאך האלוקי צועד איתו בכל רגע, ואלוקים אוהב אותו ומלווה אותו בכל מצב. למרות שנדמה שהחיים שלו מוקפים ייסורים, המלאך הזה היה איתו, וגרם לו להבין שאין רע באמת, שהרי בין ידידי אמת יש רצון תמידי להיטיב. המלאך לימד את יעקב שמאחורי כל הנהגה של ה' בעולם קיימת סיבה ורצון אלוקי להיטיב באמת, בדרכים המיוחדות שקבע ה' בכל שלב בשלבי חייו של האדם, ועל האדם למצוא את טעם ייסוריו ואת השליחות שיש לו בכל מצב. את המשך הליווי של המלאך הזה, מבקש יעקב מאלוקים שישלח לו את המלאך שיברך את הנערים, ילווה אותם בקשר ידידות ויתן להם "טעם" בכל מאורעות החיים הטובים והרעים כאחד.

רק לפרעה שאינו מבין את עומקה של "דרך ה'", אומר יעקב "מעט ורעים היו שני חיי", מפני שפרעה מבין רק את חיצוניות החיים, וכלפי חוץ נראים חיי יעקב מלאי רוע וייסורים, ויש לענות לשואל כפי הבנתו. גוי לעולם לא יבין את סודה של אמונת הידידות הזו.

אך כאן, כשמברך יעקב את בניו בברכת האמת, הוא מכריז ומבקש שהמלאך שלימד אותו את סוד החיים וגאל אותו מכל רע, גאולה רוחנית שלימדה אותו שאין רע בעולם האמונה, הוא ימשיך ויברך את הנערים.

בברכה זו מלמד אותנו יעקב, שיהודי החי בהרגשת ידידות וקשר אישי עם הקב"ה, מאמין שאין כל רע בעולם, ואמונתו זו בעצמה גואלת אותו מיסורי נפש מיותרים, שהרי הקב"ה הטוב והמטיב ודאי רוצה בטובתו.

חברים יקרים. הבה נתמלא בהרגשת חשיבות עצומה. אנו, בני האבות הקדושים שגילו את אמונת הידידות הזו, ואת האפשרות המדהימה לחיות עם הקב"ה בחיי ידידות וקירבה, מלאי טוב ושמחה. רק אם נתמלא בהרגשת חשיבות זו ונאמין בכל ליבנו שאנו חשובים, נוכל לייצג את דרך ה' בגאון, וגם לזכות לליוויו הידידותי של המלאך הגואל.

אשרינו מה טוב חלקנו!