מה עשו החשמונאים בבתי הכנסת?
סיור בבתי הכנסת במודיעין ובמודיעין
עילית
יהושע לביא
לכבוד חנוכה, חגם של החשמונאים, נבקר
בשני בתי כנסת עתיקים, שמצויים באזור בו הם גרו ופעלו.
ברחבי הארץ פזורים שרידיהם של למעלה ממאה
בתי כנסת עתיקים, כעשרה מהם היו פעילים עוד בתקופת ימי הבית השני, זו עובדה שצריכה
ביאור. מה בדיוק עשו שם, האם התפללו? איזו תפילה? מה היה נוסחה? האם הייתה תפילה
אישית-פרטית או ציבורית?
סדר תפילת העמידה (שמונה עשרה) שבידינו
תוקן בדור יבנה שלאחר החורבן, וכך אומרת הגמרא (ברכות כח:, מגילה יז:) "תנו
רבנן: שמעון הפקולי הסדיר שמונה עשרה ברכות לפני רבן גמליאל על הסדר ביבנה".
גם אם ניקח כפשוטם את המשך דברי הגמרא (שם יח.): "שכחום וחזרו ויסדום",
הרי שברור שבתקופת היות בית המקדש על מכונו, כהנים בעבודתם ולווים בדוכנם, לא היתה
התפילה עשויה כדוגמת זו שנוהגת בימינו.
הכתובת היחידה שנמצאת בידינו מבית כנסת
בן אותה תקופה, היא כתובת מבית כנסת שלא שרד. זוהי "כתובת תיאודוטוס"
שנמצאה מושלכת בעיר דוד, והיא מוצגת כיום במוזיאון ישראל. הכתובת בת עשר שורות,
כתובה ביוונית, ונכתב בה כך: תיאודוטוס (בן) וטנוס כהן וראש בית הכנסת, בן ראש
בית הכנסת, נכדו של ראש בית הכנסת, בנה את בית הכנסת לשם קריאת תורה, ולימוד
מצוות, ואת האכסניה והחדרים ומתקני המים לשם ארוח הנצרכים מן הנכר, שאותו (את בית
הכנסת) יסדו אבותיו והזקנים וסימונידס". שלש פעולות מפורטות בכתובת, והן:
לימוד תורה, לימוד מצוות, הכנסת אורחים.
 |
| אום אל עומדאן |
שריד לרוח אותם דברים מוצאים אנו במקום
אחר (שבת לב.): "תניא, רבי ישמעאל בן אלעזר אומר: בעון שני דברים עמי
הארצות מתים - על שקורין לארון הקודש ארנא, ועל שקורין לבית הכנסת בית-עם".
כלומר, בית כנסת מבטא בשמו את מהותו "מקום שמתכנסים בו". רק לאחר החורבן
הפך מוסד בית הכנסת למקום שעיקר ענינו הוא התפילה: "ונשלמה פרים שפתינו (הושע
יד). אמרו ישראל: רבש"ע, בזמן שבית המקדש קיים היינו מקריבים קרבן ומתכפר,
ועכשיו אין בידינו אלא תפילה" (במדבר רבה קרח פרשה יח).
כשאנו ניגשים אל מבנה עתיק ורוצים
לזהותו כבית כנסת, אנו נוטים להתבונן תחילה לאיזה כיוון נוטה המבנה, כשהרצון הוא
לראות אותו פונה בכל מקרה לירושלים, והאמת שזו טעות. אך לפני שנתבונן במקורות
ההלכתיים כדאי לדעת שגם בימינו - לאחר שכבר נפסקה ההלכה שמתפללים לכוון ירושלים
(בבא בתרא כה., וברכות כח:) עדין ישנם בתי כנסת שפונים לכוונים אחרים, ולא רק
בארצות ניכר. לדוגמה, בשכונה הסמוכה למקום מגורי, השכונה החרדית של פתח תקוה,
ברחוב אריה בן אליעזר ישנם בתי כנסת שפונים דרומה-מזרחה לכוון ירושלים, וישנם
שפונים לדרום מערב. מדוע זה כך? אין לי תשובה. עובדה!
לאן פנו בתי הכנסת בתקופת בית המקדש?
למעשה לכיוונים שונים, מצדה והרודיון פנו (בערך) לירושלים. קיסריה למזרח, מגדל
למזרח, גמלא למערב. אך האמת שזה לא מדויק. ראשית, מפני שבניגוד לבתי הכנסת של
ימינו אליהם נכנסים דרך הפתח שנמצא בצד המנוגד לכוון התפילה, הרי שבימים ההם נפתח
הפתח בכוון מזרח דווקא, זכר לבית המקדש: "אין פותחין פתחי בתי כנסיות אלא
למזרח, שכן מצינו בהיכל שהיה פתוח למזרח, שנאמר: והחונים לפני המשכן קדמה לפני
אוהל מועד מזרחה" (תוספתא מגילה פרק ג, רמב"ם תפילה פרק יא הלכה ב,
וע"ע בשו"ע או"ח סימן ק"נ ובמ"ב ס"ק יא, ואכמ"ל).
שנית, מפני שכבר אמרנו שבבתי הכנסת ההם לא התפללו אלא למדו תורה. ממילא בתי הכנסת
ההם לא פנו אל עבר נקודה חיצונית כלשהי, אלא אל עבר מרכזו של המבנה עצמו, אל מרכזו
של האולם שבו ישב הקהל.
 |
| בד עיסא |
סיכומם של דברים. בתי הכנסת של ימי הבית
השני נבנו על פי התוואי הטופוגרפי של השטח שהוקצה להם. פתחם היה מכוון (על פי רוב)
לצד מזרח, אך חזית בית הכנסת היתה מרכזו של ההיכל, כאן עמד החזן, עמד ובידו ספר
התורה העשוי מגילה וקרא מתוכו אל הקהל שישב סביבו.
אם נתבונן בצורתו הפנימית של המבנה,
נוכל לראות שלעולם סובבים אותו ספסלי אבן מדורגים בצורת האות ח' הבנויים סביב
קירות המבנה, עליהם ישבו הלומדים, האזינו לקריאת התורה מפי החזן, וניהלו דיון
הלכתי ער.
***
כאמור, מועדים פנינו אל שני בתי כנסת
עתיקים, שניהם מתקופת הבית השני, לפחות באחד מהם נמצאו ממצאים חשמונאיים מובהקים
(מטבעות ועוד). בשני נתגלו ממצאים מסוף ימי הבית השני.
הראשון הוא בית הכנסת "אום אל
עומדן" (=בערבית "אם העמודים", אך יש הרוצים לראות בשם זה משום שיבוש
ושימור השם "מודיעין"). בית כנסת זה נמצא על שפת רחוב שדרות החשמונאים
שבעיר מודיעין. ניסע בכביש זה ממרכז העיר דרומה, אל עבר כביש מספר 3 ומחלף לטרון. מעט
לפני הפניה אל דרך מנחם בגין, בצידו השמאלי של הכביש, נבחין בשטח מגודר. נמשיך אל
דרך מנחם בגין ונחנה אל הרכב, ונשוב רגלית בזהירות!! אל השטח המגודר.
ניתן לעמוד ליד הגדר ולהציץ פנימה אל
בית הכנסת שבולט בצורתו במרכז המתחם. סביבו נמצאו מקוה טהרה ובית מרחץ, כמו גם
קברים וסמטאות, כולם של הישוב היהודי (מודיעין?) ששכן כאן באותה תקופה.
השני הוא בית הכנסת של "חורבת בד
עיסא". בית כנסת זה שוכן בתוך המתחם הארכיאולוגי שבקצה רחוב מסילת יוסף -
מודיעין עילית. במתחם זה נמצאו ממצאים מתקופת בית המקדש השני ועד למרד בר כוכבא, שפע
של מקוואות, בתי בד ומבנים מסוגים שונים. בימים אלו עובר המתחם הסדרה לקראת פתיחתו
לביקורי הקהל הרחב.
סביב מתחם זה נמצאו מספר מערות קבורה,
כולם עברו הליך של שימור. ניתן לראות לפחות שתים מהן, האחת עשויה כמגדל עגול בתוך
גינת המשחקים שברחוב מרומי שדה, והשניה כשטח פתוח ומגודר ברחוב מרומי שדה, ליד
פינת מסילת יוסף.
ממש יפה ומעניין.. תודה רבה.
השבמחקמיכל