שו"ת Mail (הרב זאב קצנלבוגן) - פרשת תצוה-זכור תשע"ג

ה"נס" של פורים

שאלה:

אנחנו עומדים לחגוג את פורים עוד יומיים ואני רוצה להבין דבר פשוט. מדברים על הנס של פורים, אבל אני לא מוצא בספור של פורים שום נס. אני לא מעיז לומר "צרוף מקרים", אבל מה היה שם חוץ מפוליטיקה שהצליחה? "נס" כזה קורה כל יום לכל אחד. על מה החגיגה הגדולה?

הרב זאב קצנלבוגן:

איזה כיף למי שיש לו ניסים כאלה בכל יום! לא, אני לא מתכוון בציניות. ואני גם לא מתכוון לזלזל במה שאנחנו אומרים בכל יום בתפילה "על ניסיך ועל נפלאותיך שבכל יום עמנו". אני מתכוון לומר שאני מעריך את זה שיודע להתבונן ולראות אכן את הדברים כך.

מורה שלימדה בבית ספר לילדי מצוקה סיפרה שבאחד השעורים היא לימדה על נושא "ניסיך שבכל יום עמנו". על מנת להכניס את התלמידים לאווירה, שאלה המורה, מי ראה פעם נס בעיניו? אחד התלמידים קם ואמר אני. מה הנס? שאלה המורה. אתמול, ענה התלמיד, אבא התעצבן על אמא, תוך כדי כעס הוא הרים את המגהץ וזרק לכיוונה של אמא. בנס המגהץ לא פגע! סיים התלמיד... גם זה נס מבחינתי, אבל על ניסים מסוג כזה לא משקיעים כל כך הרבה כסף במשלוחי מנות...

כולנו מכירים את הכלל המפורסם ש"לית מילתא דלא רמיזא באורייתא". אין אירוע, אין אדם, אין מציאות שלא רמוזה בתורה. על בסיס הכלל הזה מנסה הגמרא להבין (חולין קל"ט:) היכן רמוזה אסתר? הרי התורה נכתבה לפני כ-3300 שנה ואילו ספור המגילה היה לפני כ-2400 שנה, כלומר מאוחר יותר לכתיבת התורה, אם כך ספור המגילה בהכרח רמוז בתוך התורה. ואכן מצאה הגמרא רמז לאסתר מן התורה. לא רק לאסתר מצאה התורה רמז, אלא אף למרדכי והמן שאף הם שחקנים מרכזיים בספור המגילה. והנה הגמרא נזכרת בדמות מאד מפורסמת נוספת. משה מן התורה מנין? שואלת הגמרא. שאלה זו כמובן צריכה באור, הרי משה מוזכר מפורשות בתורה מאות פעמים, אולם נניח לשאלה זו כרגע, השאלה שאני מעוניין לעסוק בה, היא מדוע פתאום נזכרה הגמרא במשה, איך הוא קשור לשלושת הדמויות הקודמות? מרדכי ואסתר ולהבדיל המן הם דמויות מרכזיות בספור, אבל משה לא קיים בו כלל! ככל הנראה הגמרא באה לעשות לנו השוואה בין משה נותן התורה לבין מרדכי ואסתר.

בתורת משה מוזכרת האפשרות של גלות, חלילה. בכמה מקומות מזהיר משה את העם שאם לא תשמעו... ואבדתם מהרה מעל הארץ הטובה... אך התורה אינה מכינה אותנו ולא מסבירה לנו כיצד עלינו לנהוג בתקופת הגלות. בתקופות הטובות יש לנו בית מקדש, יש לנו אורים ותומים, יש לנו נביאים. כאשר לאדם יש חוסר בהירות יש לו למי לפנות. "נביא מקרבך מאחיך כמוני... אליו תשמעון", אומר משה. כל מי שיש לו חוסר בהירות, חוסר הבנה, יש לו כתובת. אך מה קורה בתקופת הגלות? מה קורה בתקופה שהכתובת לא זמינה, ויש כל כך הרבה חוסר בהירות, כל כך הרבה חוסר הבנה? צרות, קשיים, חוסר התאמה, או בשפת התורה הסתר פנים? זה לא כתוב בתורת משה. את הכללים לתקופה זו כתבו לנו מרדכי ואסתר. משה כותב את תורת הגאולה, מרדכי ואסתר כותבים לנו את תורת הגלות.

מעבר להצלה ההרואית שעברנו, מגילת אסתר באה ללמד אותנו כיצד להתבונן באירועים. סביר להניח שמי שהיה עובר על העיתונות באותם הימים לא היה רואה בהם את ספור המגילה. האירועים הרי פרוסים על פני למעלה מתשע שנים. ככל הנראה באימפריה הפרסית באותם ימים היו דרמות נוספות. ספור המגילה הוא עריכה של מרדכי ואסתר. הם לקחו גזיר עיתון מפה וסיפור משם וערכו אותו לסיפור שלם ופתאום אנחנו תופסים איך מסתכלים על תמונה בתלת מימד...

צדקת ידידי, נס פורים הוא לא נס כדוגמת קריעת ים סוף וכדומה. הוא נס אחר לגמרי, נס נסתר, אבל כל כך בולט וכל כך עוצמתי אם אתה רק יודע להרכיב את משקפי התלת מימד. איך כתבתי בתחילה? מי שיודע להסתכל כך על הדברים, מי שלוקח את הפרומו של המגילה ויודע לתרגם אותו לחייו ולראות את ההשגחה הפרטית בכל מהלך חייו, אשריו. לא רק במעלתו הרוחנית אלא פשוט החיים שלו יפים הרבה יותר...