ראש הישיבה שליט"א - פרשת תרומה תשע"ג

בית המקדש – מעמד הר סיני

מורנו ראש הישיבה, הרב ברוך צבי גרינבוים שליט"א

בפרשתנו אנו מוצאים את המצוה של הקמת בית מקדש, שנאמר "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" (שמות כה, ח).

הבה נתבונן, לשם מה נדרש לנו באופן העקרוני בית מקדש? גם המטרה המבוארת בפשוטו של מקרא כדי שישרה הקב"ה את שכינתו בתוכנו, אינה מבוארת בצורה מספקת, לשם מה נדרש לכך בית, וכי המטרה של 'השראת השכינה' חייבת לעבור דרך בית ומקום מסוים, והלא עיקר המטרה הוא שיתקיים בנו "ושכנתי בתוכם", ואם נזכה לכך יכול הקב"ה להשרות שכינתו ישירות עלינו ואל תוך ליבנו ללא צורך במעבר דרך בית.

גם המטרה המבוארת בהמשך הפרשה במטרת עשיית הארון "ונועדתי לך שם ודיברתי איתך מעל הכפורת", אינה מבררת לנו מדוע נדרש לכך מקום מסוים. וכי לא יוכל הקב"ה להשמיע את דבריו באופן ישיר אל משה רבנו כדי שישמיע לנו, ומדוע שדבר ה' ישמע אל משה דווקא 'שם' מבין שני הכרובים שמעל ארון התורה?

מעמד שלא הסתיים!

כדי לבאר את ענינו היסודי של "הבית הגדול והקדוש שנקרא שמו עליו", הבה ניכנס אל בית מדרשו של הרמב"ן ונאזין לסוד הנפלא שמתגלה לנו שם:

"והנה עיקר החפץ במשכן הוא מקום מנוחת השכינה שהוא הארון... וסוד המשכן הוא, שיהיה הכבוד אשר שכן על הר סיני שוכן עליו בנסתר... והיה במשכן תמיד עם ישראל הכבוד שנראה להם בהר סיני. ובבא משה היה אליו הדבור אשר נדבר לו בהר סיני. וכמו שאמר במתן תורה (דברים ד, לו) "מן השמים השמיעך את קולו ליסרך ועל הארץ הראך את אשו הגדולה", כך במשכן כתיב (במדבר ז פט) "וישמע את הקול מדבר אליו מעל הכפרת מבין שני הכרובים וידבר אליו"... והמסתכל יפה בכתובים הנאמרים במתן תורה ומבין מה שכתבנו בהם, יבין סוד המשכן ובית המקדש...". ע"כ תמצית דברי הרמב"ן.

שומעים אנו כאן סוד נפלא ומרגש. מעמד הר סיני – ידידי היקרים – לא נגמר לגמרי, אלא המשיך ו'נכנס' אל תוך ואל מקום לוחות הברית, המייצגות את ספר התורה, וגילוי כבוד ה' ודבר ה' ממשיך להתגלות משם.

קודש הקדשים שבתוך בית המקדש הינו בעצם הר סיני, ודבר ה' והשראת השכינה הקיימת בו תמיד זהו המשכו של מעמד הר סיני.

הכהן הגדול, האיש המקודש ביותר המייצג את עם ישראל, הינו מקבילו של משה רבנו, שרק הם, לאחר הכנה ראויה, יכולים להיכנס רק בזמנים הראויים אל תוך הקודש, לשמוע את דבר ה', להוציא את התורה אלינו ולהשמיע את דברו.

בית – שימור המעמד

אנו מבינים מעתה מדוע נדרש לכך מקום מסוים ובית מיוחד.

רק בית המקדש, הבנוי בצורה מדויקת בהוראת ה' לנביאיו, רק הוא יכול להיות מקום שעליו יתגלה האלוקים ובתוכו ימשיך מעמד הר סיני להתקיים ולאפשר לעם ישראל לחוות קרבת אלוקים ברמה הגבוהה ביותר.

אמת הדבר שיכולה שכינה לשרות על עבדי ה' בכל מקום שהם, ו"קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת", אך אם באנו להמשיך ו'לשמר' את מעמד הר סיני ושפע ההארות שזכינו להן מכח המעמד ההוא, לשם כך נדרש בית, שיוכל להכיל תמיד את אלוקי השמים שחפץ שתהיה דירתו בתוכנו, קרוצי החומר דרי הארץ. מציאות תמידית זו של מעמד הר סיני, מאפשרת לכל מי שרוצה להתקדש ולשמוע את דבר ה', לבוא ולהקריב קרבנות, להתפלל, לשוב בתשובה, לשמוח ולהיראות לפני ה' בכל זמן שיחפוץ ויזכה.

חכמי התורה למרגלות ההר

עלינו לשים לב, שאין דבר ה' וגילויו המושלם מתגלה לנו בכל הבית, אלא דווקא מתוך ומעל ארון הברית, ויש בכך מסר תמידי מהקב"ה שהתגלותו ואפשרות החיבור אליו חייבים לעבור דרך 'ספר התורה' הנמצא בתוך קודש הקדשים – "כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים".

זהו לימוד עבורנו, שהאמונה המושלמת בה' והחיבור אליו יכולים להיות אך ורק כשאנו קשובים ומוכנים לקלוט את דבר ה' המתגלה מתוך ספר התורה.

שלושה בתי דינים של רבותינו הסנהדרין היו בזמן בית המקדש. בהר הבית, בעזרה, ובצידו של קודש הקדשים. מפני שרק שם יכלו חכמי התורה לשמוע ברוח קודשם את דברי האלוקים הנשמעים תדיר מתוך קודש הקדשים.

שמירה וקשר

ארון הברית נקרא "ארון העדות", והטעם לכך נתבאר ברש"י (שמות כה, טז), מפני בתוך הארון מונחת התורה "שהיא לעדות ביני וביניכם, שציוויתי אתכם מצוות הכתובות בה".

מעל ארון העדות ניצבים שני הכרובים העשויים בתבנית זכר ונקבה, ודיבור הנבואה שקיבל משה רבינו מהקב"ה נשמע מבין שני הכרובים כמפורש בפרשתנו – "ונועדתי לך שם ודברתי אתך מעל הכפורת מבין שני הכרובים אשר על ארון העדות את כל אשר אצוה אותך אל בני ישראל".

מה מסמלים הכרובים, ומדוע היה הגילוי הנבואי דווקא מבין שניהם?

לכרובים יש שתי משמעויות. האחת היא שמירה, כמו שאנו מוצאים בפרשת בראשית, לאחר שהקב"ה גירש את האדם מגן עדן - "וישכן מקדם לגן עדן את הכרובים... לשמור את דרך עץ החיים". המשמעות השניה היא הקשר, הכרובים הם שניים, זכר ונקבה, ודבר זה מסמל קשר וחיבה.

מבואר בחז"ל שהכרובים היו מבטאים את מצבו הרוחני של עם ישראל, בזמן שישראל היו עושים רצונו של מקום היו הכרובים "פניהם איש אל אחיו", אך בזמן שאין ישראל עושים רצונו של מקום פני הכרובים היו פונים אל קירות בית המקדש.

הוי אומר, כאשר ישראל ממלאים את תפקידם ושומרים על העדות, שהיא התורה הנמצאת בתוך ארון הברית, אזי הקשר שבינם ובין הקב"ה קיים בעוצמה המתבטאת בגילוי נבואי "מבין שני הכרובים". שמירת הקשר קיימת כאשר ישראל נמצאים בדרגת "נעשה ונשמע" כפי שהיו במעמד הר סיני, ואז נשמרת העדות שממשיכה ממעמד הר סיני, ומתוך מצב כזה הם זוכים להשראת השכינה.