מתן שכרם לעתיד לבוא
ישי ברוקשטיין
אי שם בערבות פולין החזיק מושקה פונדק בבעלותו, משהו בסדר גודל של
בר-דעת... וכמובן, כמו בכל הסיפורים, עניין של זמן עד שבא הפריץ והודיע לו שאם לא
יפתח את המקום בשבת הוא יבעט בו וישלח אותו מהפונדק. מושקה לא הסכים, התעקש ועמד
בגבורה בניסיון, והפסיד את פרנסתו, ולא, לא קרה לו שם נס, והוא לא מצא תיבת זהב
ביער, אלא הסתובב גלמוד ועני עד יומו האחרון...
חברים, הרבה פעמים מקוננת בנו התחושה שהנה, אני "מיישר קו"
כביכול עם הקב"ה, ולא רק שלא קורים לנו דברים טובים אלא לפעמים יוצא לנו מזה
נזק. למשל, בחור שמוותר על עבודה מסוימת, ואולי אפילו על כמה עבודות, למען השהות
בישיבה וסדריה, וכמובן הוא מצפה שבעקבות ההקרבה הזו ישלחו לו משמים איזו עבודה
טובה, כזו שהשעות שלה מתאימות לשעות שהוא רוצה להיות בישיבה, או איזו
הטבה/בונוס/פרס אחר על הקרבתו.
אז זהו, זה לא עובד ככה. אנחנו עושים כי אנחנו צריכים לעשות, ומאמינים
שמתן שכרם של צדיקים לעתיד לבוא. מתי זה לעתיד לבוא, לא יודע, מה שבטוח שזה לא כאן
ועכשיו. אז קצת סבלנות והכל יסתדר...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה