יואל קלופפר - פרשת תרומה תשע"ג

אספר לך תודה

יואל קלופפר

לקראת ימי הפורים שהם ימי הודאה על הנס, עלו בליבי שתי שאלות בענין ההודאה לה'. האחת, פעמים רבות כאשר אנו נתקלים באדם המודה לה', נבחין בתופעה מעניינת, שכמעט תמיד הפרסום והסיפור לאחרים הוא חלק בלתי נפרד מההודאה, והשאלה היא מדוע זה כך? למה חלק מההודאה לה' זה לספר לאחרים? השאלה השניה היא על עצם המושג "להודות לה'", כאשר אנו מודים למישהו על טובה שעשה לנו, אנחנו מראים לו בזה שאנו מכירים בטובתו והוא נהנה מההודאה שלנו, אבל מהי המשמעות של הודאה למי שלא צריך את זה?

העיקרון של פרסום ההודאה נמצא בפסוקים רבים, לדוגמא, "לספר כל נפלאותיך", "הודיעו בעמים עלילותיו", "תוך רבים אהללנו", ועוד רבים, וכן בתפילה "נודה לך ונספר תהילתך". אנו מוצאים אותו במקום נוסף שעניינו התודה – קרבן תודה. אדם שמביא קרבן תודה לבית המקדש צריך להביא איתו ארבעים לחם שחייבים לאכול אותם ביום הקרבן, וזו כמות גדולה מאוד – בערך חמישים חלות רגילות שאנחנו מכירים (לפי שיעור ר"ח נאה...), ומכל זה אסור שיישאר כלום למחרת! כמובן שכמות כזו אף אדם אינו יכול לאכול בעצמו, ועליו לקרוא למשפחתו, לחביריו ואולי גם לאנשים זרים כדי שיעזרו לו לאכול את כל החלות הללו. ומבאר על כך הנצי"ב, שהסיבה שהתורה הצריכה אותו להביא כמות כזו ולאכול אותה בזמן קצר כל כך, היא בדיוק בשביל מטרה זו, שהוא יצטרך לקרוא להרבה אנשים, והם כמובן ישאלו אותו מה קרה, מי מתחתן... והוא יסביר לכל אחד שזה רק עניין של קרבן תודה שהוא חייב שיעזרו לו לאכול את זה מהר לפני שעובר הזמן, ואז שואלים אותו למה הוא מביא את הקרבן והוא חייב לספר לכל אחד על הנס שקרה לו. אולי הוא היה תולה שלט גדול עם הסיפור שלו, כדי שאנשים יקראו מהר ויתיישבו לאכול... בכל אופן, בצורה הזו מתפרסם הנס, וזה חלק מהבאת הקרבן – לפרסם את הנס.

ההסבר בזה הוא שכאשר אדם מודה לחברו, ההודאה מורכבת משני חלקים. החלק הראשון הוא עצם ההכרה בכך שהחבר עשה לך טובה, והחלק השני הוא ההערכה של המעשה, כמה הוא הועיל, כמה החבר טרח עבורי וכו'. כשאנחנו באים להודות לה' אין לנו אפשרות להעריך את מעשיו, כי "מי יערוך לך", ולכן הנושא הוא ההכרה בכך שה' עושה לנו חסדים. הקב"ה אינו זקוק לכך שנודה לו, אבל הוא רוצה שנדע שהוא גומל חסדים טובים כדי שנאהב אותו ונתחבר אליו, וכמו שאנחנו נאהב אותו ונרגיש קשורים אליו כשנכיר בטובות שהוא עושה, כך גם אחרים יתקרבו אליו כשהם יכירו בטובות שהוא עושה, וזה ענין הפרסום – שאנשים נוספים יכירו בכך שה' עושה חסדים לברואיו, וגם הם יאהבו אותו ויתקרבו אליו.

כלפי מה הדברים אמורים?

השבוע התחלנו כולנו, בגשם ובקור, להשתתף במגבית פורים של הישיבה. יש לנו יעד ברור שאנחנו נגיע אליו בעז"ה, אבל המגבית הזו היא לא רק כדי להביא כסף לישיבה! כל אחד מאיתנו מודה לה' על המקום המיוחד שהוא נמצא בו, על הישיבה המאפשרת, על הישיבה שמגדלת יהודים שעסוקים באמת ברצון לדעת את ה' וללכת בדרך ה', על מקום – אחד ויחיד בעולם הישיבות – שמאפשר לכל בחור לבחור את הדרך המותאמת בדיוק עבורו, ולשלב תורה ודרך ארץ במינון הנכון בשבילו. כעת, כשאנחנו נכנסים לבתים של ידידי הישיבה ומבקשים מהם להשתתף בהחזקת המקום הנפלא הזה, זה הזמן המתאים לשתף גם את התורמים הפוטנציאליים בתודה הענקית שיש לנו לקב"ה ולשליחיו הנאמנים – הרב ושאר הצוות.

וכשנשתף אותם ונספר להם על התרומה שהישיבה נתנה לנו אישית, הם ירצו להיות שותפים למפעל הזה והם גם יפתחו את הכיס!