ראש הישיבה שליט"א - פרשת תצוה-זכור תשע"ג

פורים – מאיתנו לאלוקים

מורנו ראש הישיבה, הרב ברוך צבי גרינבוים שליט"א

"כל ספרי הנביאים וכל הכתובים עתידין ליבטל לימות המשיח חוץ ממגילת אסתר, הרי היא קיימת כחמשה חומשי תורה וכהלכות של תורה שבעל פה שאינן בטלין לעולם, אע"פ שכל זכרון הצרות יבטל, ימי הפורים לא יבטלו שנאמר: וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם" (רמב"ם הלכות מגילה פ"ב הי"ח)

מהי הסיבה המיוחדת שזכו ימי הפורים ומגילת אסתר, למעמד חשוב כל כך ונצחי, שלעולם לא יתבטלו.

אשר החלו לעשות!

לאחר שנעשה ליהודים נס פורים, אנו שמים לב לדבר מעניין ומפליא, שמספרת המגילה: "על כן היהודים הפרזים... עושים את יום ארבעה עשר לחודש אדר שמחה ומשתה ויום טוב ומשלוח מנות איש לרעהו, ויכתוב מרדכי את הדברים האלה וישלח ספרים אל כל היהודים... לקיים עליהם להיות עושים את יום ארבעה עשר ואת יום חמשה עשר בו בכל שנה ושנה, כימים אשר נחו היהודים מאויביהם והחודש אשר נהפך להם מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב, לעשות אותם ימי משתה ושמחה ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים, וקבל היהודים את אשר החלו לעשות, ואת אשר כתב מרדכי אליהם" (ט, יט-כג).

פשוטו של מקרא מוכיח לנו שיהודי אותה תקופה התחילו מעצמם לעשות בימי הפורים משתה שמחה יו"ט ומשלוח מנות, בעיירות הפרזות, ללא שהורו להם חכמי אותו הדור לנהוג כך. רק לאחר שהתחילו לעשות זאת, תיקן להם זאת מרדכי בתקנה מחייבת לדורות - שבוודאי נתגלתה לו נבואה על כך - וכתב ושלח ספרים אל כל היהודים, לקיים לדורות את מה שהתחילו לעשות מעצמם, ועוד הוסיף להם את המצוה לקרוא מגילה בעיירות המוקפות חומה, וכן את מצוות מתנות לאביונים. ואכן, עם ישראל כאיש אחד קיבלו "את אשר החלו לעשות", דהיינו את מה שהתחילו לעשות לבד מעצמם, והוסיפו לקיים את המצווה לדורות ככל "אשר כתב מרדכי אליהם".

קריאת המגילה – מהעם

כשאנו ממשיכים לעקוב אחרי פסוקי המגילה, אנו מוצאים דבר פלא נוסף.

רש"י מלמדנו שפעולתו הראשונה של מרדכי, היתה כתיבת המגילה, כנאמר בפסוק: "ויכתוב מרדכי", וכתב רש"י שהכתיבה הזו "היא המגילה הזאת כמות שהיא". למרות שכתב להם מרדכי את המגילה, עדיין לא מצאנו בפסוקים הבאים מיד אח"כ שמרדכי תיקן להם לדורות גם לקרוא את המגילה.

קריאת המגילה נזכרת לראשונה בפסוקים הבאים: "קיימו וקבלו היהודים עליהם ועל זרעם... ולא יעבור להיות עושים את שני הימים האלה ככתבם וכזמנם בכל שנה ושנה, והימים האלה נזכרים ]בקריאת מגילה, רש"י[ ונעשים ]משתה ושמחה ויו"ט לתת מתנות ומנות. רש"י[ בכל דור ודור... וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם ]קריאת המגילה. רש"י[ לא יסוף מזרעם, ותכתוב אסתר המלכה ומרדכי היהודי את כל תוקף לקיים את איגרת הפורים הזאת השנית" (ט, כז-כט).

גם כאן פשוטם של מקראות מלמדים אותנו, שעם ישראל התחיל לזכור לבד את ניסי הפורים תוך כדי קריאת המגילה שכתב להם מרדכי, ורק לאחר מכן, קיבל מנהג זה של קריאת המגילה תוקף של תקנת נביאים - מרדכי ואסתר שתיקנו קריאה זו בנבואה לדורות.

זהו אולי גם פירושה של "איגרת הפורים הזאת השנית", דהיינו, שמלבד האיגרת הראשונה שבה תיקן מרדכי ליהודים את מנהגם הראשון של משתה ושמחה לדורות, ואף הוסיף עליו כאמור לעיל, הוסיף עוד ושלח להם איגרת שנית שבה תיקן להם את מנהגם השני שנהגו בקריאת המגילה.

ניתן אולי לומר שלאחר שכתב מרדכי את המאורעות לזיכרון לדורות במגילת אסתר, ולאחר שקיבלו על עצמם היהודים מעצמם לקרוא מגילה זו, הוסיפה אסתר ובקשה מהחכמים לקדש את המגילה הזו לדורות, ולהכניסה אל תוך כתבי הקודש.

אישור לכך אנו מוצאים בפסוקים הבאים: "ושילח ספרים אל כל היהודים... דברי שלום ואמת, ומאמר אסתר קִיַם דברי הפורים האלה ונכתב בספר". ואמרו חז"ל, שאסתר בקשה מאת חכמי הדור לקובעה ולכתוב ספר זה עם שאר הכתובים, וזהו "ונכתב בספר" (רש"י).

כאן נקבעה מגילת אסתר, כמגילה קדושה מאוד, הדומה אפילו לכתיבת ספר תורה. [שצריכה שרטוט כאמיתה של תורה. מגילה ט"ז ע"ב] אין זו סתם מגילת זיכרון על ניסים שהיו, אלא היא מגילה נצחית שסודותיה אין סופיים, היא מגלה את ההסתר [מגילת-הסתר...] שבמסתרי הטבע ומגלה שמאחורי כל הנהגות העולם, נמצא א-ל מסתתר, המשגיח מן החלונות ומציץ מן החרכים למען הצלתו של עם ישראל.

מאיתנו לאלוקים!

נחזור עתה אל השאלה שהצבנו בפתח דברינו, ונבין איפה את הסוד שבנצחיות מצוות הפורים. שונים הם כל החגים ומצוותיהם ממצוות הפורים, מפני שחביבות מאוד הנהגות הקודש שקיבלו עם ישראל בפורים על עצמם לבד, בלי נביא או חכם שהורה להם מה לעשות. קבלה כזו שבתחילה קיימו היהודים מעצמם, ורק לאחר מכן קיבלו אותה ב"הוראה מגבוה", לא תעבור מתוך היהודים. זכרה של המגילה, שמצאו בה עם ישראל מעצמם טעם וגילו את סוד קריאתה, מגילה זו לא תסוף מזרעם, ותהיה קיימת לנצח.

מדוע דווקא בנס פורים אנו מוצאים את העובדה הזו, שיהודים קיבלו על עצמם לבד דברים וכיוונו בכך לדברי הנביאים?

נס פורים אירע לעם ישראל בתקופת גלות לא פשוטה, כשבית המקדש – בית חיינו חרב ועם ישראל כמעט ואיבד את תקוותו. בתקופה חשוכה זו, מתוך הסתר הפנים, מתגלה הקב"ה ברוב רחמיו בתוך מסתריה של הגלות, ולמרות הסתר הפנים מוצאים היהודים את עצמם כשהם מונהגים בהנהגה מופלאה שהופכת את כל העניינים לטובתם. העובדה שאיננו מוצאים את שם ה' ב"מגילת ההסתר" מלמדת על הניסים הנסתרים שנעשים איתנו בכל זמן, ניסים שאנו מתבקשים לפקוח עיניים ולהבין לבד שאלוקים עומד מאחוריהם. או אז כשיהודי מגלה לבד את אלוקיו, הוא מוצא צורך להודות לו מעצמו, בצורות אישיות שהוא מתחבר אליהן. לכן, דווקא בחג הפורים אנו מגלים את הקבלות האישיות שקיבלו על עצמם היהודים כהודאה על הניסים שנעשו להם בתוך ימי הגלות, והם עמדו עליהם לבד.

ימי הפורים הבעל"ט, ימים של שמחה אישית פורצת גבולות, שמחה שמתוכה אנו יכולים לקבל על עצמנו כדרכם של היהודים מייסדי תקנות הפורים, קבלות אישיות, פרטיות ו...עצמאיות! קבלות טובות שהגענו אליהן לבד, קבלות שאותן נוכל לשלוח – על דרך המליצה - במשלוח מנות לה' הנקרא רעהו של היהודי ("ריעך ורע אביך אל תעזוב" - משלי כ"ז), משלוח מנות שיתקיים לנצח, משלוח מנות שבזכותו ישלח לנו רענו שבשמים משלוח מנות חזרה וימלא משאלותינו לטובה מתוך שמחה אין קץ.