במקום שהוא יצעק זה לכבוד שלי! זה לבית שלי! הוא מתחיל לתרץ תירוצים.
זה לא בשבילי לאסוף, הרי הבניין יבנה לנכדים שלי... ועוד מספיק דברים בשביל למלא
בהם מטוס שלם לאוגנדה הלוך ושוב.
והוא צודק, הבניין יהיה קיים גם בזמן הנכדים שלנו, וגם בזמננו.
זה לכבוד שלנו, יום ראשון אנחנו מתחילים את המבצע שלנו, מבצע שכולו
בשבילנו, הבחורים שנמצאים היום בישיבה. אנחנו הרי נמצאים במקום שאף אחד לא בדיוק
אוהב, שלא כולם מרוצים ממנו. מקום שמספק לנו אחלה תירוצים שבעולם לא להיות ישיבה
טובה יותר. אם זה ההצפות החוזרות ונישנות. אם זה המיקום הגיאוגרפי של הישיבה כרגע.
ובכלל, מי האדם שאוהב לגור ולחיות בבנין שהוא לא שלו? בבנין ישן ולא נח? אין אחד
כזה, אני בטוח.
תסתכלו סביבכם, לכולם יש תלונות, החדרים חשוכים, חם, קר, אין מים, הרב
לא קרוב אלי מספיק, אין חיי חברה שכולם ביחד. נסתכל על עצמנו ונראה כמה תלונות כל
אחד מאיתנו מעניק בכל רגע נתון לישיבה.
אם לסכם את זה בכמה מילים בודדות, התלונות צודקות, ברובן. הרב טרוד
בהרבה דברים ולא קרוב לכל בחור עם כל המאמצים, לא הכי נח בישיבה כרגע. אנחנו
אורחים שם וזה באמת לא הכי כיף, כל הקטע הזה עם החניה, השכנים, ההצקות, והכי חשוב.
אין לנו פרטיות. אין לנו מקום שהוא הוא "ישיבת דרך השם"! ואנחנו חייבים
מקום כזה!
ביום ראשון הקרוב ר"ח אדר אנחנו, כולנו, יוצאים למבצע למען
הבניין. הבניין של ישיבת דרך השם. הישיבה שלנו.
ואם ישאלך חברך היום לאמור מה זאת לנו?
הנה תשובה שיכולה להניח את הדעת. והיא תלויה רק בי ובך חבר!
כמו שכבר נכתב לנו היעד הוא 300,000 שקל ובע"ה אם נגיע לסכום הזה
יש נדיב שמשלים ל-400,000! איך עושים את זה בדיוק? ולמה?! עוד לא ענית על זה! הוא
יאמר לך גם.
למה אנחנו עושים את זה? ואיפה הכבוד שלי? כולנו רוצים בית, בית משלנו,
מקום נח ומסודר, להפסיק עם הנדודים והתלות באחרים. אנחנו עושים את זה בשבילנו,
בשביל שיהיה לנו, השנה! קומה חדשה בבניין, שנוכל לעבור אליה עוד לקראת השנה הבאה!
זה לא חלום או פנטזיה רחוקה, זה כאן, קרוב מתמיד ושוב, תלוי בי, בך, אם נעבוד חזק
וביחד!
כן כן, אם נגיע ליעד המתבקש עוד השנה בע"ה יתחילו מיד לבנות את
הקומה שלנו ונוכל לעבור אליה.
איך בדיוק זה הולך לקרות? כולנו. ביחד. הולכים לעשות את זה. תחשבו על
מישהו שאתה מכירים, על כל אדם שאתם יודעים שיכול לתרום משהו לישיבה. שכל אחד
מאיתנו יעשה את המאמץ המקסימלי בשביל זה. שוב, זה נטו בשבילנו. חוץ ממה שהישיבה
תספק לנו. אנחנו צריכים להגיע לסכום הגבוה ביותר שנוכל. ואנחנו יכולים לעשות את
זה! כי הרי אנחנו דרך השם! אין לנו דרך אחרת!
הכל יכול להיות אחרת. תזכרו את זה. הרב יהיה רגוע יותר וקרוב אלינו יותר,
השבתות, היומיום בישיבה, חיי החברה שלנו.
וזה תלוי רק במאמץ שישקיע כל אחד מאיתנו בשבועיים האלה.
"דרך ה' – בונים עתיד קרוב טוב יותר!"
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה