לחיות על ההר
שאלה:
שלום הרב, אני נהנה לקרא את התשובות של
הרב כל שבוע בנושאים שונים ומגוונים. יש משהו אחד שמציק לי בימים האחרונים ככל שמרבים
לדבר עליו בישיבה, אני מתכוון לפייסבוק ועוד קשרים וירטואלים מסוג זה. אני מבין שהחיבור
לזה הוא שלילי, אבל איך אני יכול להתנתק מהם בעוד הרבה מהחברים שלי משתמשים קבועים?
מה אני יכול למכור לעצמי בשביל שיהיה לי קל להתנתק מהם לחיים טובים יותר?
תשובה:
אני שמח שאתה קורא ונהנה, זה
תמיד נעים לשמוע. תודה רבה.
את האמת ידידי שתפסת אותי לא מספיק
מוכן. זו תקופה ארוכה בה אני טרוד בנושא בוער זה ואין לי בו משנה סדורה. אין לי כל
כוונה חלילה להיכנס לנעלי גדולים ולהביע דעה האם ההתפתחות הטכנולוגית הזו היא טובה
אם לא, והאם מותר ליראי השם ולחושבי שמו להשתמש בכל הטכנולוגיות המדהימות הללו.
כוונתי להתייחס לאלו המשתמשים משום מה בטכנולוגיות אלו ואחרות, כיצד עליהם להתנהל.
תאמר ידידי, הרי לחילול שבת לא היית
מתייחס כך. לו היית פוגש אדם המחלל שבת היית מוקיע אותו מכל וכל. אז מאיפה הסלחנות
הזו? מי נתן לך אפשרות להתייחס לאלו המשתמשים בכל זאת, אם זה אסור זה אסור!
שתי תשובות לי בדבר. האחת, עד כמה
שידוע לי קברניטי הדור מנסים ליצור איזו שהיא נוסחה שתיצור את האיזון בין המציאות
ההולכת ונכנסת לחיינו לבין היכולת של מציאות זו לגרור אותנו לאיסורים ולבעיות
שונות. לא נראה לי שמישהו ניסה לעשות זאת לגבי שמירת השבת. ככל הנראה המציאות הזו
קצת שונה. תשובתי השנייה מתחילה בספור ששמעתי. ר' ישראל מסלנט בערוב ימיו היה מהלך
בגרמניה ובצרפת. במדינות אלו מצבם הרוחני של היהודים היה בכי רע. תוך תקופה די
קצרה מאז פתחו הגויים המקומיים את השערים בפני היהודים בתהליך שנקרא אמנציפציה
(שוויון זכויות) הידרדר מצב היהודים עד כדי התבוללות המונית, שלא לדבר על חילולי
שבת. את סוף ימיו הקדיש ר' ישראל סלנטר בניסיון להשיב לב בנים אל אבותם. באחד
ממסעיו הוא נכנס למפעל גדול בעיר נמל צרפתית. במפעל עבדו יהודים רבים ביום השבת.
ר' ישראל פנה אליהם ואמר: יהודים יקרים, אני מבין שאתם עובדים ביום השבת משום
שכנראה אין לכם ברירה אחרת. ככל הנראה אם לא תעבדו, תקפחו את פרנסתכם ותישארו
רעבים ללחם. איני דן אתכם, אך בקשה אחת לי אליכם. בכל שבת, במשך חמש דקות בלבד
תמשיכו את העבודה אבל ביד שמאל. רק בכדי לזכור שהיום שבת ומה שאתם עושים באונס אתם
עושים. כמובן שדבריו שיצאו מן הלב עשו רושם על מספר אנשים והם שמעו לעצתו. לאחר
תקופה כשחזר ר' ישראל לאותו המפעל, שאל אותם: האם יש יהודים ששמעו לעצתי. כן ענו
לו. אם כך יש לי בקשה נוספת, אמר, תוסיפו עוד חמש דקות...
יום אחד בעודי מהרהר בסוגיא זו, הרמתי
טלפון לחבר בארה"ב שעומד בראש ארגון גדול למניעת הסכנות האורבות מן
הטכנולוגיה החדשה. שאלתי אותו כיצד הוא מציע להתמודד. לדעתי, הוא השיב, הדרך
היחידה להתמודד היא פשוט להתנתק מכל וכל. "אין לו שמירה אלא סכין"! יש
לך חומר כתוב שתוכל לשלוח לי? שאלתי אותו. בודאי, הוא השיב. איך תשלח לי? שאלתי.
במייל, הוא השיב...
כעת, אני מסוגל לחשוב איתך בקול על
שאלתך.
הרמב"ם בתחילת הלכות דעות כותב
כך: "דרך ברייתו של אדם להיות נמשך בדעותיו ובמעשיו אחר ריעיו וחביריו ונוהג
כמנהג אנשי מדינתו. לפיכך צריך אדם להתחבר לצדיקים ולישב אצל החכמים תמיד כדי
שילמד ממעשיהם. ויתרחק מן הרשעים ההולכים בחושך כדי שלא ילמד ממעשיהם... וכן אם
היה במדינה שמנהגותיה רעים ואין אנשיה הולכים בדרך ישרה ילך למקום שאנשיה צדיקים ונוהגים
בדרך טובים. ואם היו כל המדינות שהוא יודעם ושומע שמועתם נוהגים בדרך לא טובה כמו
זמנינו או שאינו יכול ללכת למדינה שמנהגותיה טובים מפני הגיסות או מפני
החולי, ישב לבדו יחידי... ואם היו רעים וחטאים שאין מניחים אותו לישב במדינה אלא
אם כן נתערב עמהן ונוהג במנהגם הרע יצא למערות ולחוחים ולמדברות..."
אין ספק שהרמב"ם מציג כאן תפיסה קיצונית. במקרה חרום אומר
הרמב"ם, אין ברירה אלא להתנתק ניתוק כואב מן החברה ולגור בראש ההר או באיזו
מערה.
הדבר המעניין הוא שהרמב"ם מעיד על תקופתו שמצב כל המדינות הוא
קטסטרופה. אמנם לא הייתה רשת בזמנו אבל מצידו זה מצב המחייב תגובה של ניתוק
והתבודדות. והיכן חי הרמב"ם עצמו? על ההר? והיכן חיו כל יראי ה' בתקופתו?
בתוך איזו מערה?
אין לי תשובה ברורה, אך נראה לי שהרמב"ם מתאר באיזה שהוא מקום
ניתוק מנטאלי. ניתוק פנימי מהמחויבות שלנו כלפי החברה ומן התפיסה שלנו שמה שכולם
עושים זה נכון. הרמב"ם מחנך אותנו להיות יציבים בדעתנו גם מול עולם ומלואו.
אם אתה מרגיש ניזוק אל תעשה חשבון לאף אחד!
"מה אני יכול למכור לעצמי כדי שיהיה יותר קל להתנתק?" שאלת.
ואני חושב לעצמי, הרי הבעיה המרכזית היא 'ההתמכרות'... התמכרות היא עשיית דברים
באופן חוזר למרות שבמצב תודעתי החלטנו לא לעשות אותם. נראה לי שאם נבין זאת יהיה
לנו קצת יותר קל להתמודד. אף אדם שפוי מאיתנו לא מעוניין להיות 'מכור'. מי שכבר
מכור יעשה תרגילי גמילה. מי שלא, שיעשה תרגילי מניעה. מה שבטוח צריך להיזהר מזה
כמו מסם! רק כך במקרי הצורך נוכל להשתמש מבלי להינזק.
קשה לך? לך לפחות על השיטה של ר' ישראל סלנטר...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה