כל אחד והמירון שלו
נוסקה נוישטט
"אבל איך אתה הולך למקום כזה בזמן כזה... הרי מספרים שיש שם בעיית
צניעות גדולה, והמקום נראה כמו קניון אחד גדול. ויש שם אנשי דלא מעלי, וכל
המשוגעים של העולם שם. והצפיפות. והדוחק. אי אפשר להתפלל כלום במצב כזה. ולחכות
בחניונים. ובקיצור, למה נסעת למירון בל"ג בעומר??"
את המונולוג הזה השמיע באוזני ידידי שמשון בשנה שעברה ביום ל"ג
בעומר, אחרי שחזרתי ממירון...
אני עניתי בשקט: הייתי שם, ואין לי חצי מושג מכל מה שהשמעת. נקודה.
וכאן לא אתאר את כל השיחה, אבל בסיומה אמר לי ידידי שמשון: תראה יש שם
פריצות, בלגן ושיגעון. זה כולם אומרים.
ואתה (כותב השורות) טוען שנסעת, רקדת שעתיים לכבוד רבי שמעון, התעלות
רוחנית ממדרגה ראשונה, ולא יודע כלום על שאר מרעין בישין...
השיחה הסתיימה בקול צורם.
לא באמת עניתי לו.
בשבוע שעבר בדף היומי עירובין... הסביר מורינו הרב בטוב טעם מדוע מי
שיוצא לערב בשבת עבור יום טוב, אינו נקרא "מכין" בהליכתו. הרי הוא עושה
פעולה בשביל מחר.
אומרת הגמרא: אם ת"ח הוא, ראשו היה עסוק בסוגיה, ולכן יצא לטייל,
ואם עם הארץ הוא, לחפש את חמורו יצא, ולכן אין בהליכתו משום מכין משבת לחול.
ומכאן אנו רואים, שני יהודים שהולכים לאותו מקום, ובשביל אותה מטרה (לעשות
עירוב). על אחד הגמרא אומרת שהוא חשב בלימוד, ועל השני שהוא יצא לחפש חמור. מדוע?
אפליה.
 |
| מירון, ל"ג בעומר. צילום: ברוך יערי |
מיד עם סיום השיעור התקשרתי לידידי שמשון ואמרתי לו את הגמרא הזו מהדף
היומי.
שני יהודים עולים לרבי שמעון, לאותה מטרה, לכאורה.
זה מעיד על עצמו: יש פריצות, יש דוחק, יש בלגן, יש משוגעים.
וזה אומר: התעלות. רוחניות נטו.
לא צריך להסביר מיהו החכם ומיהו העם הארץ.
חווייתו מעידה עליו.
לג בעומר במירון .חוויה למבינים בלבד
השבמחק