הרב אליהו מאיר פייבלזון - פרשת אמור תשע"ג

כמה הערות

הרב אליהו מאיר פייבלזון

בעקבות הדיון הפומבי שהתקיים בישיבתנו הקדושה בשבוע שעבר אודות מדינת ישראל ומשמעותה מבחינה תורנית ואמונית, רציתי להעיר מספר הערות.

א. כדאי שניתן את דעתנו לייחודיות הנפלאה של ישיבת דרך ד'. כמדומני שזו הישיבה היחידה בעולם! בה יכול להתקיים דיון כזה, כשכל צד מקבל את מלוא הגיבוי מראש הישיבה להביע את דעתו. מעבר לעצם העובדה, שיש בה כדי לעורר הערצה לישיבה ולדרכה, יש כאן גם תועלת עצומה לתלמידים היקרים. יש בזה כדי לעודד חשיבה והתבוננות, מתוך כבוד הדדי אמיתי. אין ספק שגישה זו, הקיימת בישיבה בכל ימות השנה, יונקת את כוחה מרוחו הגדולה של העומד בראש.

ב. היה מי ששאל אותי אם אין בעובדה שהרב כי טוב עמד בביהמ"ד וחלק על דברי, משום פגיעה בכבודי. ההיפך הוא הנכון. מלבד זאת שהרב כי טוב עצמו אמר את דבריו תוך שמירה על כבודי, צריך להיות ברור שוויכוח הוא תופעה לגיטימית ונורמלית. הדרך היחידה בה יכולים להתנהל חיים של תורה, היא בצורה של לימוד ודיון מתמיד, כשריבוי הדעות מסייע לבירור העניינים ולהשגת האמת.

ג. אחרי ששמעתי את דעתו של הרב כי טוב (שכדאי שנזכור שהוא מייצג בוויכוח הזה את הצד היותר פשוט ומקובל), ממנו ומאחרים, הגעתי למסקנה שהפער בינינו איננו גדול כל כך. עיקר ההבדל הוא באווירה ובניגון. אני אישית סבור שהבדלים בניגון הם לפעמים משמעותיים יותר מהבדלים בתכנים, אבל זו כבר סוגיה אחרת.

ד. הגיע לאזני שכמה בחורים נשארו אחרי דברי בחוסר בהירות. מדוע לדעתי אין טעם לאמירת הלל ביום העצמאות? לא התכוונתי בדברי לרדת לרמת הפרטים המעשיים. לדעתי אלו שאלות הרבה פחות חשובות מאשר שאלת היחס לאירועים עצמם. לגופן של דברים, אמירת הלל, ובכלל, קביעת יום כמועד וחג שייכת לאירועים שמשמעותם היא חיובית באופן מובהק. יחד עם המשמעויות החיוביות של האירועים, קיימים גם משמעויות שליליות להקמת מדינת ישראל. בראשם עומד הביזיון הנורא של שלטון חילוני וכופר על עם ישראל.

גם כאן לא נכנסתי לסוגיות של הסמכות לקבוע חגים ומצוות בימינו, שגם היא צריכה ליבון והרחבה.