מבחנים על טבעיים
אני לא מאלו שמאמינים לכל דבר שאומרים להם בדרך כלל, בקושי להורים שלי
האמנתי. כך גם לגבי כוחות על טבעיים - האמונה שלי בהם היא לא צד חזק אצלי, ״לפחות
לא באלו שבדרך כלל לא מוכיחים את עצמם״. אבל בסופו של יום, כשתקופת מבחנים נועצת
בי שיניים חדות והציונים שבאופק לא נראים מבטיחים כמו שהאופק בעצמו נראה, אני גם
מוכרח להאמין במשהו, אפילו במשהו שאני לא מאמין בו...
הוא הגיע משמים, לא "שמים" ממש, אבל תמיד כשמכניסים את המילה הזאת לתוך משפט הוא מקבל משמעות עמוקה יותר. לקחנו אותו "טרמפ" והוא סיפר שהוא מוציא עין הרע בעופרת, "זה הסיכוי שלי אמרתי לעצמי אפילו שידעתי שאין סיכוי".
'זה עוזר גם למבחנים'? שאלתי כדי להיות בטוח, 'ברור' הוא ענה מיידית, המון סטודנטים באים אלי, אפילו מרפואה. רווח לי.
התיישבנו בבית שלו, שילמתי 50 שקל ויצאנו לדרך.
'רוב האנשים בבית הקברות מתו בגלל עין הרע׳ הוא פתח והסביר את כל התורה על עין אחת, ואני הנהנתי בראש כי זכרתי את סבתא שהייתה נורא מבוגרת ועדיין חיה בנעימים עד שמישהו עשה לה עין הרע על כך שבגיל כזה היא עדיין חיה ואז היא מתה - מעין הרע.. נזכרתי גם בילד המכוער של השכנים שנהרג בתאונה מחרידה אחרי שמישהו עשה לו עין הרע מתוחכם כזה - הוא קינא בו על זה שלא מקנאים בו בגלל שהוא מכוער 'כמה טוב לו בחיים שלא עושים עליו עין הרע' ההוא אמר, וזה עצמו היה עין הרע. נזכרתי גם בשתיל שגידלנו בבית הקברות כי אחד החבר'ה טען שמתים כבר לא בעניין, וגם התפרחת הריחנית הזאת מתה שם, סתם ככה, בלי סיבה ובלי קבר, בגלל עין הרע שמסתובבת באזור.
הוא כיסה אותי בשמיכה גדולה, 'ככה זה עובד' הוא אמר כשראה את המבט שעל פני. הצצתי בכל זאת, אחרי הכול בפעם האחרונה שכיסו אותי בשמיכה כמעט מתתי "מוות עריסה".
הוא סובב את הכלי עם הברזל החם מסביב לראש המכוסה, אמר מילים, שפך מידי פעם קצת עופרת מבעבעת אל תוך דלי מלא במים ושוב אמר מילים. עכשיו אתה יכול להוריד את השמיכה.
מה לא היה מצאנו שם בפנים: המון עיניים - רעות כאלו, המון אוזני הרע, המון שיני הרע ואפילו קצת זיפי הרע, פשוט יצורים שלמים מלאים ברע שעשויים מעופרת.
חזרנו על התהליך עד שסיימנו, הרגשתי הקלה, האופק נראה הרבה יותר קרוב...
חזרתי ללמוד למבחנים, החומר זרם פתאום בקלילות לא תאומן, זכרתי בעל פה פרטים שהמרצה בעצמה לא ידעה שהם קיימים, מזל שהאמנתי במשהו שלא האמנתי בו.
המבחן הגיע וקיבלתי 50...
זה היה מכעיס, נורא מכעיס. ישבתי וחשבתי עם עצמי 'מה קרה פה לעזאזל' אני אמור להיות נקי כבר שבועיים?! אחרי מלחמה פנימית הגעתי לתוצאה מכאיבה אך מתבקשת - אני גרמתי את אותו עין הרע כשלמדתי וכשאמרתי לעצמי שאני יודע כל כך טוב את החומר.
מאז אני מאמין בעין הרע ולא מאמין בללמוד למבחנים, ואפילו אם יוצא לי בטעות לעשות איזו חזרה לאיזה מבחן, אני לא מספר לעצמי, אני פשוט לא מאמין בו...
מזל שיש במה להאמין.
הוא הגיע משמים, לא "שמים" ממש, אבל תמיד כשמכניסים את המילה הזאת לתוך משפט הוא מקבל משמעות עמוקה יותר. לקחנו אותו "טרמפ" והוא סיפר שהוא מוציא עין הרע בעופרת, "זה הסיכוי שלי אמרתי לעצמי אפילו שידעתי שאין סיכוי".
'זה עוזר גם למבחנים'? שאלתי כדי להיות בטוח, 'ברור' הוא ענה מיידית, המון סטודנטים באים אלי, אפילו מרפואה. רווח לי.
התיישבנו בבית שלו, שילמתי 50 שקל ויצאנו לדרך.
'רוב האנשים בבית הקברות מתו בגלל עין הרע׳ הוא פתח והסביר את כל התורה על עין אחת, ואני הנהנתי בראש כי זכרתי את סבתא שהייתה נורא מבוגרת ועדיין חיה בנעימים עד שמישהו עשה לה עין הרע על כך שבגיל כזה היא עדיין חיה ואז היא מתה - מעין הרע.. נזכרתי גם בילד המכוער של השכנים שנהרג בתאונה מחרידה אחרי שמישהו עשה לו עין הרע מתוחכם כזה - הוא קינא בו על זה שלא מקנאים בו בגלל שהוא מכוער 'כמה טוב לו בחיים שלא עושים עליו עין הרע' ההוא אמר, וזה עצמו היה עין הרע. נזכרתי גם בשתיל שגידלנו בבית הקברות כי אחד החבר'ה טען שמתים כבר לא בעניין, וגם התפרחת הריחנית הזאת מתה שם, סתם ככה, בלי סיבה ובלי קבר, בגלל עין הרע שמסתובבת באזור.
הוא כיסה אותי בשמיכה גדולה, 'ככה זה עובד' הוא אמר כשראה את המבט שעל פני. הצצתי בכל זאת, אחרי הכול בפעם האחרונה שכיסו אותי בשמיכה כמעט מתתי "מוות עריסה".
הוא סובב את הכלי עם הברזל החם מסביב לראש המכוסה, אמר מילים, שפך מידי פעם קצת עופרת מבעבעת אל תוך דלי מלא במים ושוב אמר מילים. עכשיו אתה יכול להוריד את השמיכה.
מה לא היה מצאנו שם בפנים: המון עיניים - רעות כאלו, המון אוזני הרע, המון שיני הרע ואפילו קצת זיפי הרע, פשוט יצורים שלמים מלאים ברע שעשויים מעופרת.
חזרנו על התהליך עד שסיימנו, הרגשתי הקלה, האופק נראה הרבה יותר קרוב...
חזרתי ללמוד למבחנים, החומר זרם פתאום בקלילות לא תאומן, זכרתי בעל פה פרטים שהמרצה בעצמה לא ידעה שהם קיימים, מזל שהאמנתי במשהו שלא האמנתי בו.
המבחן הגיע וקיבלתי 50...
זה היה מכעיס, נורא מכעיס. ישבתי וחשבתי עם עצמי 'מה קרה פה לעזאזל' אני אמור להיות נקי כבר שבועיים?! אחרי מלחמה פנימית הגעתי לתוצאה מכאיבה אך מתבקשת - אני גרמתי את אותו עין הרע כשלמדתי וכשאמרתי לעצמי שאני יודע כל כך טוב את החומר.
מאז אני מאמין בעין הרע ולא מאמין בללמוד למבחנים, ואפילו אם יוצא לי בטעות לעשות איזו חזרה לאיזה מבחן, אני לא מספר לעצמי, אני פשוט לא מאמין בו...
מזל שיש במה להאמין.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה