נעשה – נעשה ונשמע
"ויבוא משה ויספר לעם את כל דברי ה' ואת כל המשפטים ויען
כל העם קול אחד ויאמרו כל הדברים אשר דיבר ה' נעשה ויכתוב משה את כל
דברי ה' ... ויקח ספר הברית ויקרא באוזני העם ויאמרו כל אשר דיבר ה' נעשה
ונשמע" (כד, א – ז).
בפרשה זו שנאמרה לפני
מעמד הר סיני, מספר משה לעם 'את כל המשפטים' – דהיינו שבע מצוות שנצטוו בני נוח,
שבת, כיבוד אב ואם, פרה אדומה, ודינים שניתנו להם במרה (רש"י), ועל כך עונים
בני ישראל – 'נעשה'!
לאחר מכן כותב משה 'את כל דברי ה' ' – דהיינו 'מתחילת ספר בראשית ועד מתן
תורה וכן מצוות שנצטוו במרה - (רש"י), ואח"כ הוא קורא באוזני העם את
הדברים הכתובים בספר הברית ועם ישראל אומר על כך - נעשה ונשמע.
עלינו להתבונן, לשם מה אמרו בני ישראל פעמיים 'נעשה' על אותם הדברים?
כמו כן עלינו להבין מהי משמעותה המעשית של האמירה 'נשמע' לאחר שכבר
קיבלו על עצמם את הדברים ב'נעשה'?
זאת ועוד. אנו מבינים שכתיבת התורה מספר בראשית נועדה כדי שדבר ה'
יהיה חקוק על ספר, אך לשם מה נדרשה קריאת אותם דברים שכבר נאמרו להם זה עתה שאותם
הם קיבלו על עצמם כבר קודם באמירה 'נעשה'?
כתיבת ספר תורה
כנראה, ולפני מתן תורה מבקש הקב"ה ללמד את עם ישראל את
ענינה הגדול והיסודי של מצוות תלמוד תורה
מתוך ספר התורה.
כתיבתם של דברי תורה על ספר, אין עניינם רק כדי לשמר ולזכור את מצוות
ה'. יעידו על כך מצוות רבות שנאמרו בעל פה 'הלכה למשה מסיני' ונמסרו מדור לדור
בקפדנות רבה ובדיוק רב. כתיבתם של דברי התורה על ספר באו כדי לחקוק על ספר לנצח את
הנוסח המדויק שבו רצה הקב"ה שנקבל את הדברים במטרה שנלמד אותם ונדייק בהם
ונוציא מהם בכל הדורות תובנות אין סופיות.
אמת הדבר שיכולים מצוות מסוימות וקצובות להיות נמסרים בעל פה מדור
לדור, אך מטרת כתיבת דברי תורה בספר תורה והמצווה ללמוד אותם יומם ולילה נועדו כדי
שנלמד עוד ועוד הבנות חדשות אין סופיות שמתאימות לכל ימות העולם ולכל אחד מאיתנו
בכל תקופה שהיא.דברים מדויקים שכאלו אינם יכולים להימסר בעל פה.
הקב"ה שהוא 'אין סוף' מתגלה רק דרך דברי התורה ששם הוא גנז ושתל
הבנות אלוקיות שאין להם סוף .ככל שהאדם יעמיק בהם, הוא ימצא בתוך דברי התורה
המנוסחים בדיוק אלוקי, עוד ועוד מצוות והבנות חדשות בעבודת האלוקים ובכל ענייני
העולם.
מצוות תלמוד תורה
כעת נבין את פשר המאורעות שקדמו למתן תורה. כששמע עם ישראל בעל פה את
תוכן המצוות הם קיבלו אותן על עצמם ואמרו מייד 'נעשה'! באמירה זו התחייבו
עם ישראל לקיים את כל מה שמצווה עליהם ה'.
בשלב זה כתב משה את המצוות הללו בספר התורה והוא קרא אותו באוזני העם.
מטרתה של הכתיבה הזו הייתה לחקוק את דברי האלוקים בספר כדי שבכל הדורות ילמדו בספר
זה שוב ושוב ויגלו בו את האלוקים האין סופי ואת הלימודים האין סופיים שאפשר להוציא
מדברי התורה ששם גנז האלוקים את הוראותיו הנצחיות.
לאחר כתיבה זו, הוסיף משה וקרא את הדברים באוזני העם, קריאה זו היא
בעצם 'קיום מצוות תלמוד תורה' שלימד משה את עם ישראל עד כמה הלימוד מתוך הספר נותן
הבנות חדשות באותן דברים ומצוות שכבר ידענו עליהם זה מכבר.
או אז כששמעו בני ישראל את קריאת 'ספר הברית' והבינו תובנות חדשות
מתוך הדברים ששמעו, הם קיבלו על עצמם את ההבנות הללו ואמרו שוב פעם 'נעשה',
כלומר נעשה את כל אותם דברים שאנו למדים כל פעם מחדש כשאנו לומדים תורה שבכתב.
תורה שבעל פה
לימוד מתחדש זה הוא בעצם תורה שבעל פה.
מטרתה של 'התורה שבעל פה' לחבר את היהודי בחיבור אין סופי אל התורה
שבכתב במאמץ לגלות עוד ועוד את הגנוז שבדברי התורה. כל לימוד והבנה חדשה בתורה הם
נעשים לתורה שבעל פה שכל יהודי מצווה לחבר בימי חייו. כי רק אם יהפוך היהודי את
התורה שבכתב לתורה שבעל פה הוא יתחבר באמת אל הקב"ה שגנז את אורו הגדול בתוך
דברי התורה.
נשמע
הבנה זו היא פשרה של אמירת 'נשמע' שהוסיף עם ישראל לאחר שאמרו
שוב פעם 'נעשה'. בכך הם מתחייבים לעשות את המצוות לאור התובנות החדשות
שגילו בתוך התורה שבכתב ולא להרפות מללמוד שוב ושוב כדי לשמוע עוד ועוד
תובנות לחיים וטעם חדש במצוות ה'.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה