בפרשת מסעי מופיעה פרשת
רוצח בשגגה וחיוב גלות המוטל עליו. העיקרון שבא כאן לידי ביטוי הוא שהאדם אחראי
למעשיו, גם לאלו הנעשים שלא בכוונה. החטא היחידי שיש עליו עונש ממשי גם כשנעשה
בשוגג רק קרבן חטאת, הוא הריגת אדם. ההורג בלא דעת מחויב לעזוב את ביתו ולעבור
לגור בעיר מקלט. חשיבותם של חיי אדם וחומרת הפגיעה בהם מחייבת שגם חוסר זהירות יגרור
עונש ויחייב כפרה. התורה אומרת 'ולא תחניפו את הארץ' אסור לוותר על מילוי העונש
הזה תמורת כופר. 'כי אני ה' שוכן בתוך בני ישראל', השראת השכינה בישראל מחייבת
אותנו לשמור מכל משמר על העיקרון שחיי אדם הם יקרים וקדושים, ומי שברשלנותו אחראי על
אובדן חיי אדם – חייב לשאת במחיר. הוא צריך לקבל את הראוי לו - עונש גלות. 'כי אני
ה' שוכן בתוך בני ישראל' –החיים של כל אחד הם קודש, והקיום הציבורי של עם ישראל
הוא קודש. דיני הקדושה של עם ישראל מחייבים להתייחס לחיי אדם, ולפגיעה בחיי אדם
בכל הרצינות והחומרה האפשרית, כי עם ישראל הוא מקום השראת השכינה.
שתהיה לכולנו שבת
שלום.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה