יום שישי, 12 באוגוסט 2016

הפצע שלא התאחה


המכתב שלא יׅקַרֵא- שמואל לוינגר

להיות ולחיות לצדך , אני עדיין מתקשה למרות שזו כבר השנה השישית שאתה לא לצידי . ואני עדיין מתקשה לדבר עליך בלשון עבר , כי בליבי אני עדיין לא מאמין למה שהודיעו לי ולמה שראיתי ושמעתי באותו לילה , הרגע הקשה והמר , הרגע שכל מה שהיה לי באותה בתקופת המשבר הקשה של חיי , שידעתי באותם ימים , שאתה ורק אתה נמצא לידי , אתה דאגת לי באותה תקופה , אתה היחיד שהיית לצידי באותם ימים קשים , אתה היחיד שהייתי יכול להעזר בו 24/7 ולא משנה באיזה מקום היית או הסתובבת , תמיד היית עוזר לי גם כשלא היה לך קל והיית בפינה השניה של הארץ . תמיד היית מתקשר ובודק האם הכל טוב אצלי . האם יש לי מקום ללון בו . האם יש לי אוכל ושתיה , או דמי כיס , או דבר הכי קטן , תמיד היית לצידי ודאגת לי להכל. אני עדיין מתקשה ולא מאמין שאני מדבר עליך בלשון עבר , זה לא מסתדר אצלי בשום פינה בלב ובנשמה , לא זכור לי שכעסת , תמיד הכרתי אותך כבחור חרוץ וחזק עם חיוך על הפנים , האור שהארת לנו לי ולחברים היה אור גדול , תמיד חייכת והצחקת את כולם , ולא היה מצב שהיית עובר ליד מישהו שכועס והיית עוזב אותו לפני שראית אצלו חיוך גדול על הפנים.
ועכשיו ריבונו של עולם אני מחכה לתשובה שתגיע מתי שהוא , ותתן לי הסבר אפילו קטן , איך יכול להיות שביום בהיר אחד , מגיע בחור... שאני רועד מלהזכיר את שמו המכוער והנתעב בחור בלי טיפת זכות קיום בעולם הזה , ועושה מעשה נוראי ולוקח נשמה טהורה כזו מהעולם הזה , איך יתכן , שאותו בחור רשע , שהוא רק עזר לו לצאת מהבור שאליו הגיע עושה מעשה נוראי כזה .
אבל גם אם אני לא יקבל תשובה מדויקת , אני עדיין מאמין שהכל מלמעלה," השם נתן והשם לקח" יהי שם השם מבורך מאתה ועד עולם" ...
וממך אליהו ישראל חברי היקר ואהוב , אני מבקש שתמשיך לעזור ולחייך גם מלמעלה ותתפלל עבורי ועבור כל עם ישראל שנצא מהגלות הזאת ונחזור לחיות חיים מאושרים , חיי שלווה ונחת , מתוך בריאות ושמחה עד אין קץ , זוכר ומעריך ולא אשכח אותך לעולם.
שמואל לוינגר


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה