יום חמישי, 11 ביוני 2015

יעקב שפיצר



לאחרונה נתקלנו יותר מידי במילה 'שיימינג' זו מילה שנכנסה ללקסיקון הישראלי בתקופה האחרונה. מצאנו את זה אצל ישראלי אחד שעבד במשרד הפנים ואז באה אישה ממוצא אתיופי ואמרה משהו. לטענתו היא ביקשה איזה שהוא קידום בתור - אך הוא סירב וביקש שהיא תחכה כשאר הממתינים אך היא ייחסה את זה לצבע עורה הכהה ולאחר  מכן היא פרסמה סטטוס ברשת החברתית על כך שהיא הופלתה בגלל מוצאה. לאחר כמה ימים של מאות ואלפי צפיות בארץ ומחוצה לה הוא החליט  לכתוב מכתב מרגש המתאר את אורח חייו עד כמה שהוא אדם סבלני כלפי האחר ושזה האג'נדה שמלווה אתו לאורח חייו במשרתו הציבורית והאישית. הוא אפילו הוציא על כך ספר...
חשבתי שאפשר לדמות את לפרשת השבוע שלנו: אנחנו רואים אצלנו בפרשה את המרגלים ששלחו אותם לתור את הארץ. כשהם חזרו הם תיארו את הארץ כמו שכתוב "ושם ראינו את הנפילים ובני ענק מן הנפילים ונהי בעינינו כחגבים וכן היינו בעיניהם". הדברים הם דברים נכונים – כלומר, היו באמת אנשים ענקים בארץ ובכל זאת אנחנו רואים שהם קיבלו על כך עונש. כאן מצאתי דמיון שיש סיפור שהוא אמיתי ולמרות זאת שנותנים אותו לשיפוט הציבור לא תמיד הוא צודק והוגן. כשמוציאים את זה מפרופורציות ומנפחים את זה, זה הופך לדבר רע מאוד והתוצאות הרי הם ידועות לנו. בכמה מקרים של שיימינג לאחרונה זה מלמד אותנו שגם על משהו שאנחנו יודעים שהוא אמיתי ונכון הוא לא בהכרח נתון לשיפוטינו.

שבת שלום 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה