מורנו ראש הישיבה - א'

"ספירות"

וספרתם לכם ממחרת השבת, מיום הביאכם את עומר התנופה, שבע שבתות תמימות תהיינה, עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמישים יום"..

 עלינו להתבונן במהותה של ספירה זו. הרי בכל דבר שטעון ספירה כדוגמת כסף, לא ידוע לו לספור את מספרם המדויק של המעות ולשם כך הוא עורך ספירה שמבררת לו כמה כסף יש ברשותו, אך בספירת ימי העומר אנו מצווים לספור את הימים והשבועות שידועים לנו מראש כמה הם. איזה עניין של 'ספירה' יש כאן, וכי ספירה זו היא רק הצגה חיצונית של מעשה ספירה, לדבר שהוא ידוע מראש?

ברור הדבר שאיננו סופרים את היום שעבר,אלא את היום העומד לפתחנו שהרי אנו סופרים בתחילתו של יום ולא בסופו,ומהי אפוא עניינה של ספירת ימים הידועים לנו במספר החמישים יום שמחג הפסח ועד השבועות?

כותרת משנה:תיקון הספירות

בנוסח התפילה הנהוג לומר אחרי ספירת העומר נאמר: "ובכן יהי רצון ה' אלוקינו וא"א שבזכות ספירת העומר שספרתי היום יתוקן מה שפגמתי בספירה  (פלונית – ספירה השייכת לאותו לילה) ואטהר ואתקדש בקדושה של מעלה".

מהן אותן 'ספירות' שעלינו לתקן שתיקונם נעשה ע"י ספירת העומר?

 הספירות הן ביטוי לעשרה הנהגות שבהן מנהיג הקב"ה את עולמו בצורה מתוקנת ומושלמת.למשל: מידת ההטבה האין סופית של ה' נקראת ספירת החסד והמידה המגבילה את החסד האלוקי להשפיע בלי גבולות הכרחיים היא ספירת הגבורה. המידה המאזנת בין השפעת החסד לבין הגבלותיה של הגבורה נקראת מידת התפארת. אין כאן המקום לפרט את מהותן של כל הנהגות האלוקיות אך ממה שלימדו אותנו חז"ל על קיומן, אנו למדים על מידותיו והנהגותיו המדויקות של הקב"ה בעולמו.

מדוע מידות אלו נקראות 'ספירות'?

מהותה של ספירה היא ייחודו של דבר במסגרת של רצף אחד אחרי השני והפיכתן של הנפרדים לסכום כולל.

ההנהגות של הקב"ה, כל אחת בעניינה – נקראת ספירה, כדי לייחד אותה בתוך המסגרת הכוללת של הנהגת ה' המושלמת בעולם.

 עיקרון יסודי באורחות חייו של היהודי מצווה אותנו את מצוות "והלכת בדרכיו" – "מה הוא רחום אף אתה תהיה רחום וכו'".

על האדם ללמוד מהנהגותיו של הקב"ה, הנהגות החסד, הגבורה, התפארת ושאר מידות ההנהגה, כיצד יש להתנהג בכל מצב ממצבי החיים.

למשל, אם יהודי עשה חסד עם חברו הוא יאמץ את מידת החסד האלוקית .אם החסד הזה יהיה חסד נכון ואמיתי ולא חסד מיותר ומזיק כמו למשל החסד עם איש אכזר שינצל את החסד לרעה יהיה בכך אימוצה של הנהגת החסד הנעשית באופן מושכל כשהנהגות הגבורה והתפארת מאזנות אותה.

כותרת משנה:ספירת הימים

אכן, אנו יודעים מראש כמה ימים של ספירת העומר לפנינו ואין טעם לספור ספירה שתוצאותיה ידועות מראש. אך ספירת העומר היא ספירה שמייחדת  ומגדירה את הימים החולפים כל יום ויום לעניינו המיוחד במסגרת הרצף של הימים שלפני חג השבועות.

בימים אלו אנו סופרים את הימים ובכל יום אנו חושבים אודות תפקידו המיוחד של היהודי, תפקיד המחייב אותו לפעול בעולם באופן מדויק בדוגמא להנהגותיו המדויקות והמאוזנות של האלוקים בעולם.

ספירת הימים משמעותה היא הגדרת ויחוד הימים כל אחד לעניין מיוחד של עשייה ותיקון מדויק ומאוזן של החיים.ימים  אלו הם ימים של הזדמנות לתקן את מה שפגמנו באותם ספירות אלוקיות כשלא אימצנו אותם לחיינו, ספירות החסד, הנהגות הגבורה ומידת התפארת שעניינם אחד-הנהגה מושלמת ומאזנת בחיים לאור הנהגותיו של ה' בעולם הנלמדות בתורה ובדברי חז"ל.