{או הכול או כלום}
הבחירות מאחורינו, והגיע הזמן לכתוב כמה תובנות.
1. לעניות דעתי, ניצלנו, פחות או יותר, ממנהיגות חלשה וחסרת עמוד
שדרה. הקטע הבא נכתב לפני הבחירות, אבל לא פורסם מחשש שהוא יפורש בטעות כתמיכה
במפלגה שאינה חרדית, אבל עכשיו אפשר לכתוב אותו ולהבין מדוע אזרחי ישראל ניצלו
כשהשמאל לא נבחר.
"כשאנו מביטים ימינה ושמאלה, ובעיקר מזרחה
וצפונה, אנו יושבים על חבית חומר נפץ שעלולה בכל רגע להתפוצץ. נסראללה מכאן ודאע"ש
מכאן.
"אנחנו צריכים הרבה רחמי שמים, אבל גם
השתדלות. ההשתדלות המינימלית היא לא לתת לשמאל להנהיג. מדינת ישראל צריכה מנהיג חזק,
והחזק ביותר – באופן יחסי - שקיים בשטח, זה ביבי. מה לעשות.
"השמאל ה"מוסרי" שמנסה להרשים
אותנו, הוא מתרפס, הוא 'חנון'. ביום שהאיסלם הקיצוני יחליט לטפל בנו, וזה עלול לקרות
בקרוב (למעשה, כל רגע שזה לא קורה זה נס), השמאל ירוץ להתנצל בפניו, "להכיל"
אותו ולמלא את דרישותיו.
"אין לנו ברירה. ביבי הוא המנהיג היחיד הקיים
בשטח שאפשר לקוות שידאג שלא יזרקו אותנו לים."
ריחם עלינו ה' ולא נתן אותנו ביד השמאל להשמידנו.
2. על אלי ישי אין לי מה לכתוב. אני לא מבין את מה הוא מייצג חוץ
מהרצון להישאר בפוליטיקה. מבחינתי, אדם שזו מטרתו היחידה, אינו ראוי בלשון המעטה.
אבל החרד"לים הם אנשים רציניים. יש להם מה למכור ויש להם רצון
אמיתי להשפיע. אבל הם, לצערי, מבטאים בנאמנות את הרעיון של "או הכול או
כלום".
למה? כי כבר כמה פעמים שהם ניסו לרוץ בבחירות בנפרד, ולא הצליחו. שוב
ושוב הם מנסים, פעם זה תקומה, פעם זה עוצמה לישראל, והפעם זה יחד, ובכל פעם הם
מצליחים לתרום כמה מנדטים לשמאל.
למה הם עושים את זה? הם לא טיפשים, אבל הם כבולים ב"או הכול או
כלום". הם לא יכולים להצביע לבנט, כי הוא לא מספיק דתי. הם לא יכולים להצביע
לג' כי הם לא מספיק שומרים על ארץ ישראל. אז מה עושים? מתאבדים. פתרון מעולה, רק
חבל שהוא על חשבון עם ישראל.
אם הייתי עומד במקום שלהם, נראה לי שהייתי מבין שאם אני לא יכול להשיג
הכל, לפחות אשיג חצי. זה קשה, זה וויתור מסוים על ביטויו המלא של הקודש העליון
הגנוז ברוח האומה, אבל זה ריאלי.
כמה חבל שכנראה גם בבחירות הבאות הם יעשו את אותה טעות. הניתוק
מהמציאות מוביל אותם שוב ושוב לאותו מקום אומלל.
3. גם אצלנו יש את אנשי "או הכול או כלום". יש שה"הכול"
שלהם הוא מלחמה נחרצת בגיוס, ואם ההנהגה הרוחנית של הציבור לא מסכימה לדעתם, הם
ילכו על "כלום". ה"כלום" הזה בסופו של דבר מיתרגם לתוספת כוח
לכל המפלגות, כולל לפיד, בנט, מרצ והערבים.
יש היגיון כזה: ועד הבית לא מסכים לצבוע את חדר המדרגות? יאללה,
שורפים את כל הבניין! או הכיל או כלום!
ויש אחרים שה"הכול" שלהם הוא בכיוון ההפוך. רוצים
שהח"כים החרדים יפעלו יותר למען ציבור החרדים העובדים, יסייעו בקשיים
הייחודיים של הציבור היקר הזה. והאמת תיאמר, שהח"כים לא עושים מספיק. אז מה
הפתרון? אין לנו "הכול"? אז נבחר ב"כלום", במי שמאה אחוז לא
ידאג לנו ואולי גם יפגע בנו.
שוב אותו היגיון. או הכול או כלום.
הבעיה הגדולה היא שבחיים לא מקבלים אף פעם את "הכול", ואם
בוחרים ב"או הכול או כלום" נשארים תמיד עם "כלום" אחד גדול
ביד.
זה לא מה שהייתי מאחל לכם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה