הרב זאבי קצלנבוגן

מסגרות או תוכן?

לשם מה אנשים צריכים בית? אנשים מסוגלים לקחת משכנתא ענקית בשביל לממן לעצמם את קניית ביתם. אבל לשם מה הם צריכים אותו בעצם? בשביל הגנה מפני הגשם והשמש הקור והחום. אך בשביל זה עדיין לא צריכים לקחת משכנתא כל כך גדולה, לשם הגנה ניתן לקנות בית באחד מאזורי הספר בדרום בשמינית מחיר. הבית הוא המקום בו אנו מסוגלים להביא את עצמנו לידי ביטוי במקסימום. בבית שלנו אנו אוכלים את האוכל שאנחנו אוהבים, שומעים את המוסיקה שאנחנו אוהבים ומרהטים אותו בדיוק על פי הטעם שלנו.

אז מה יותר חשוב, ארבעת הקירות, או מה שקורה בפנים?

"ויביאו את המשכן אל משה את האוהל ואת כל כליו..." (פרק  ל"ט פסוק ל"ג)

פעמים רבות בפרשיות האחרונות מדובר על המשכן וכליו. בפעם הראשונה כאשר התורה מספרת על המשכן מופיע קודם הציווי על עשיית הכלים ורק לאחר מכן על מבנה המשכן. אך בפועל כאשר בצלאל בן אורי שהיה ממונה על צוות עושי המלאכה מייצר את המשכן הוא משנה מן הסדר ועושה קודם את המבנה ורק לאחר מכן הוא מייצר את הכלים. כמובן ששינוי זה מסדר הדברים אינו מקרי.

חכמים במסכת ברכות (נ"ה.) מספרים לנו שמתנהל דיון בין משה לבין בצלאל. "בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה לך אמור לו לבצלאל עשה לי משכן ארון וכלים, הלך משה והפך ואמר לו עשה ארון וכלים ומשכן. אמר לו, משה רבנו, מנהגו של עולם אדם בונה בית ואחר כך מכניס לתוכו כלים ואתה אומר לי עשה ארון וכלים ומשכן? כלים שאני עושה להיכן אכניסם? שמא כך אמר לך הקדוש ברוך הוא, עשה משכן וארון וכלים? אמר לו, שמא בצל אל היית וידעת?"

למרות שהבורא אומר לייצר קודם את המבנה משה משנה ואמר לייצר קודם את הכלים אך בצלאל חוזר לסדר המקורי ומייצר קודם את המבנה. (בפרשת תרומה מופיע הסדר כפי שאמר משה, קודם כלים ואחר כך מבנה. ובפרשת כי תשא מופיע כפי הסדר שביקש הבורא ממשה לצוות את בצלאל, קודם מבנה ואחר כלים.) כמובן ששינוי זה אינו מקרי והוא מלמד על תפיסות עולם. משה נותן חשיבות לכלים יותר מן המבנה ואילו בצלאל נותן חשיבות למבנה יותר מן הכלים. אך אם הבורא הוא זה שנותן חשיבות למבנה יותר מן הכלים, מדוע משנה משה מדבריו של הבורא? אך יתירה מכך, מה מתרגש משה מהבנתו העמוקה של בצלאל עד כדי כך שהוא מתרשם שהוא היה בצל אל, הרי סך הכול בצלאל הקיש ממנהגו של עולם? ככה מתנהל כל זוג שבונה בית, רק לאחר שיש להם דירה הם מתחילים לקנות את הרהוט, אחרת לא יהיה להם איפה לאחסן את הרהיטים. לשם כך לא צריך חכמה אלוקית.

המשכן הוא מקום השראת השכינה. זהו המקום בו האדם פוגש את עולם הרוח שבו, זהו המקום בו האדם פוגש את אלוקיו. המשכן תחום בארבע קירות והם אלו שמגדירים את מקום המפגש, בפנים פוגשים, בחוץ לא. אך המפגש בנוי מעבודה. המפגש אינו סתם מפגש רגשי אלא המערכת הרגשית הזו בנויה מעשיה שמחזיקה אותה. זה תפקידם של הכלים. אם יש מסגרת להשראת השכינה אך לא מבצעים בפועל את העבודה אז ארבעת הקירות נשארים מרוקנים מתוכן...

משה ובצלאל מייצגים שני מצבים של האדם בעולם. משה מייצג את העולם התיאורטי. את העולם בו האדם על ידי מחשבתו ותובנותיו מייצר אידיאלים גבוהים. משה המלמד והמורה עסוק בהעברת הרעיון. הרעיון הוא גבוה, הרעיון הוא מפגש בפועל עם הבורא. מפגש זה יכול להיעשות רק עם הכלים. אותם כלים דרכם פרק שהוא פחות טוב, אלא פשוט אין לו כל משמעות. עומק עינינו של קשר מורכב מכך שהוא אינטימי. שבינינו לבין עצמנו יש דברים שאנו לא משתפים בהם כל אדם זר. אך קשר המתנהל ברשות הרבים פספס את כל הרעיון.

החכמה האלוקית המפעמת בבצלאל היא ההבנה שגם בכדי להגשים את האידאליים הגבוהים ביותר צריך להשתמש בפרקטיקה מעשית. לעולם לא נוכל לבצע את הקשר אם אין ארבע קירות מסביב. בכדי ללמד תורה צריך לחדד את האידאליים אך בכדי לבצע צריך להיות מחוברים לקרקע. צריך לדעת מהם הכוחות והיכולות שלנו ורק איתם לעבוד.

ואולי זה שממשיכים חכמים שם ואומרים שבצלאל ידע לצרף אותיות שנבראו בהם שמים וארץ. בצלאל יודע לצרף את הרעיונות השמימיים לכלים ארציים מעשיים...

אז מה יותר חשוב, התוכן או המסגרות? אין ספק שהתוכן הוא העיקר, אך מי שלא ידע להתאים לכל תוכן את המסגרת המתאימה לו, יפסיד גם את התוכן בעצמו.