{3 נקודות לפני בחירות}
1. אם יש משהו שאני מתעב - זו בגידה. יש משהו בבגידה
שגורם לי זעם וכעס שאני לא יכול לסלוח עליה.
כמובן שאלימות היא מחוץ לתחום גם כלפי בוגדים שפלים,
אבל גם סליחה וויתור הם מחוץ לתחום.
למה אני מתכוון? למי אני מתכוון?
אין צורך להזכיר שמות. כולכם יודעים במי מדובר.
להיות חלק מהחברה החרדית, ולהשתתף בתשדירי הבחירות של יאיר
לפיד – זו חציית קו אדום. זו בגידה.
אז יכול להיות שאתה – שאני מעדיף לא להזכיר את
שמך - מזדהה עם חלק מעמדותיו של לפיד, אבל האם אינך מודע לעובדה שהאיש הזה הוא צורר
החרדים, משניא ומסית ומשקר ומשמיץ ומלכלך ועושק את החברים שלך עד אתמול, את המשפחה
שלך, את הקהילה שבה צמחת?
בעיני, זו בגידה שאין עליה סליחה.
2. אהיה אתכם כנה ואודה על האמת: אני מצביע ג'.
לא בגלל שאני מוכן לחתום על כל מילה של ליצמן או
גפני, ובטח לא של אייכלר או מוזס. אלא בגלל שאני חלק ממגזר, שהוא מיעוט (יש שיאמרו
"מיעוט נרדף"). למגזר שלי יש אינטרסים בסיסיים כמו לכל מגזר אחר.
אני צריך שבכנסת יהיו כמה שיותר אנשים שיש סיכוי
שידאגו לאינטרסים שלי, של המגזר שלי.
אז ביום שלישי אני עושה את הצעד החכם ומכניס ג'
לקלפי. בשבילי, בשביל האינטרסים שלי.
מקווה שגם לכם יהיה שכל לדאוג לאינטרסים שלכם.
3. אחת התובנות שקלטתי כשנהייתי בן 18 הייתה: מהיום יש לי את היכולת
להנהיג את המדינה.
איך להנהיג? יש כמה צורות של דמוקרטיה. הידועות שבהן הן: דמוקרטיה
ישירה ודמוקרטיה ייצוגית. דמוקרטיה ישירה היא זו שנהגה באתונה לפני אלפי שנים,
כאשר כל תושבי העיר (ה"פוליס") יכלו להשתתף בהחלטות הנוגעות לחיי הציבור
בעיר.
דמוקרטיה ייצוגית הופיעה כאשר הערים נהיו גדולות והאפשרות שכל אחד
יהיה מחוקק הפכה לבלתי אפשרית. במקום זה כל קבוצת אזרחים יכולה לשלוח נציג לבית
המחוקקים, שיהיה ה"פה" וה"ידיים" של האזרחים.
זה אומר, שכאשר הח"כ שבחרתי בו עושה משהו, הוא עושה את זה
במקומי, בכוחי, בשליחותי.
כשתופסים את זה, בעצם כל אזרח שמצביע (ובשיטה הנהוגה בישראל, גם זה
שאינו מצביע) הוא חלק מההנהגה.
כאשר הרבנים קוראים להצביע למפלגה מסוימת, למה הם עושים את זה? בדיוק
בגלל שהם מבינים שעל הפרק עומדים כל הזמן נושאים חשובים, קיומיים, שנוגעים מצד אחד
בכל אחד מאיתנו, ומצד שני ביהדות של כל אזרחי המדינה.
השאלה כמה הרפורמים וחבריהם יצליחו להשתלט על היהדות של המדינה – היא
שאלה שאנחנו אמורים להשיב עליה ליד הקלפי.
השאלה האם מוסדות חרדיים ימשיכו להיות מופלים לרעה – ובמוסדות הללו
לומדים הילדים שלנו, לא של השכנים – היא שאלה שהתשובה עליה נמצאת בידיים שלנו.
השאלה האם עובד חרדי יקבל מימון נמוך יותר למעונות של הילדים שלו, רק
בגלל שהוא חרדי – היא שאלה שכל אחד מאיתנו יכול לענות עליה את התשובה.
אלו רק דוגמאות על קצה המזלג.
זו הסיבה שהרבנים שלנו, הרבנים שלכם, או שנתמקד: הרב שלך – חושב שאם
יש לך שכל אתה צריך להצביע ג'.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה