שו"ת mail - הרב אברהם ליפשיץ שליט"א - פרשת מטות מסעי תשע"ג

אבילות על מה?

שו"ת mail - הרב אברהם ליפשיץ שליט"א

שאלה:

בימים אלו כשעם ישראל מתרכז ומתפלש באבל על חורבן שחוותה האומה עולה שאלה שמציקה לי ואני מאמין שגם לעוד רבים כל שנה מחדש. אקדים שהשאלה צצה במפגש חברתי שהתקיים השבוע כשהעלנו מס' חברים זכרונות מהעבר, בימים שלמדנו יחד באותה ישיבה. נזכרנו בימים נפלאים שעברו עלינו יחד, כשקשיי היום יום נשכחו וכלל לא עלו במחשבותינו. השאלה אולי גם בתור 'עם' אנחנו נהנים להיזכר ביופי של בית המקדש, בשירת הלויים, כשאת התככים, הפוליטיקה, חילוקי הדעות והפילוגים בעם שתמיד היו ויהיו אנחנו שוכחים. או אולי באמת היו אלו ימים זוהרים יותר, נעלים יותר. ואין לנו היום שום אפשרות לחוות את החסר?

תשובה:

שאלתך יפה ומרשימה ומעבר להתבוננות הראויה שהביאה לשאלה, מוכיחה שאלתך על ידע היסטורי לא מעט בנבכי אותה תקופה.

אכן מחלוקות ותככים לא חסרו באותם שנים – שלהי בית המקדש השני – לא רק מהזווית המדינית והפוליטית – אלא ובייחוד מהזווית התורנית – האמונית , כשהגדולה שבהם , היא המחלוקת שבין ה'פרושים' ל'צדוקים' שערערו על אמינות 'תורה שבעל פה'. אין ספק כי 'עובדי האדמה' ו'עמי הארצות' – 'עמך' שהיוו את הרוב הדומם באותה התקופה נקלעו למחלוקת עמוקה ונוקבת ומצאו את עצמם חשופים לתעמולה אנטי תורתית המערערת את יסודות המסורת שקיבל מאבותיו ורבותיו ושעלול היה לעקרו משורשי אמונתו ומיסודי דתו .

אך, כפי שאמר הגאון ר' חיים עוזר גרודז'ינסקי זצ"ל לרבינו החפץ חיים – שאמר שרבים וטובים ניסו להניאו מלעקור מגולת אירופה , ולעלות לארץ ישראל . והשיבם [החפץ חיים]: זקן ותשוש כמוני כבר לא יכול להשפיע על העם . אך על זה הוסיף הגאון ר' חיים עוזר וטען : אכן כך , אך כשהסבא יושב בראש השולחן אף כשאינו מתפקד הנכדים מתנהגים בסדר .

אף בעניינינו הדבר כן , ידע אותו כפרי מהדרום , וידע אותו חקלאי מהצפון . שבירושלים - נמצאת טריטוריה אלוקית ,  ובעיר ציון – קיימת אוטונומיה רוחנית מקום בו חוקי הטבע אינם שולטים אתר בו חוקי הגשמיות אינם קיימים . אף אם לא הגיע אותו חקלאי לחזות באופן אישי בנפלאות אלו , הרי שהידיעה שקיים מקום כזה , חיזקה בו את המסורת היהודית האמונית , העמיקה ואימתה את זהותו היהודית , יצרה תחושת התעלות והתרוממות בתחושתו ובחוויתו התורנית .

וא"כ כשנשב לארץ בעוד כתריסר ימים – במידה וח"ו לא יבנה הבית עד אז – הרי שניזכר באותן ימים ובאותו מקום מקודש ומרומם שהצליח להמיס את הספקות שכרסמו , ניזכר באותה תקופה ובאותו מקום רווי הוד ותפארת שהצליח למגר את המחלוקות, ניזכר באותו מקום עטוי הילה וקדושה שהצליח לסלק את התככים והאינטריגות ועל חורבן מקום עילאי ומרומם זה נשב ונקונן, תוך כמיהה ושאיפה לבנייתו המהירה והשלמה במהרה בימינו אמן.