דוד מור יוסף - פרשת דברים חזון תשע"ג

"הרהורים על הצובל הסובל"

מאת: דוד מור יוסף

כן, גם מאמר זה יפתח בעלילה חתונתית אודות אותו מ' מיודענו  (כמעת ונתתי למאמר את הכותרת עלילות מ' בארץ הקודש!!!) אך עלילה זו פחות מעניינת ופחות מפתיעה מהקודמת לה... (אני יודע שזו טעות לציין את ירידת הרמה בין המאמרים אך לפחות אני ''כנה'' עם ציבור הקוראים האומלל...).

היה זה אחד מאחרוני האירועים בחלקו הראשון של עונת החתונות הקיצית - לפני פגרת בין המצרים – בלשונו המליצית של מ' ''בין המלצרים'' (שאין אנו רואים מלצרים בין י'ז בתמוז לט' באב).

חתונה חסידית!! (מעניין שרק אצלם נעשים לאותו המ' כל הניסים והנפלאות)..

החתונה הייתה צפופה, היו רבנים היה ת'וצח האפצח.. וכ'ו.. הסתיימה החתונה. הנשים פולשות אט אט לעזרת הגברים של האולם שם מתחילים בעוד רגע את 'המצווט'ענץ' הידוע בחצרות הקודש.

כבר בתחילת הטקס, כשסיים אחד האחים את הריקוד עם הכלה החלו קולות ייאוש להישמע מהציבור המותש בדגש על זקנות מיבבות שבינהם.. בין המנמנמים: צלמים, אנשי הגברה וכו'.

מ' מיודעינו התיישב  צמוד לאחד מאנשי ההגברה. אחרי דקה של חילופי דברים מתברר שהבחור 'מתחיל' בתחום. הוא חילוני ומתגורר במרכז.. תגיד, הוא מטיח דברים כלפי מ': מה זה הגלגל הזה על ראש החתן וכל הדוסים שהיו כאן היום? זה מחיה אמיתית? כמה זה עולה? חייבים ללבוש את זה כל הזמן?

מ' לא מתבלבל, הרי בישיבתו 'ישיבת דרך ה'' לימדו אותו תמיד 'דע מה שתשיב' קודם כל זה שטריימל ולא גלגל (שהרי 'לא הם שהמציאו את גלגל') זה מחיה אמיתית 'צובל' שמה. זה כמין נמיה טורפת וכשיש מיתון היא גם מכרסמת. היא מצויה ברוסיה, ובסין יש חברה שמגדלת אותן בגלל הפרווה הנעימה שלהן. חברות בישראל קונות את הגלם ומייצרות את השטריימל שמחירו נע בין 800$ ל1100$.

החסידים חובשים את השטריימל בשבתות ובמועדים. בקיצור מתי שאסור לכם להכנס עם רכב לבני ברק...

הבחור מסופק, אך לא לזמן רב. הוא שוב מתקיף אני לא מבין, אתם הדתים לא מתביישים. אתם סוברים לכאורה שאתם ה'ציבור ושאתם רחמנים שחיים חיי פשטות. כך שלא מתאים שאתם מאפשרים לדברים כאלו להיעשות. תחשוב שעכשיו ברוסיה פושטים את עורם של מאות 'צובלים' מסכנים וכל זה בשביל שיהיה לאיזה דוס גלגל על הראש בשבתות, חגים ופולחנים מוזרים כאלו ואחרים. לאן נעלמה עדינות הנפש שלכם? מה עם צער בעלי חיים, אה? מה, זה לא כתוב בתורה?

עזוב אתם סתם צבועים אתם כל הדוסים..

מ' גיבורנו קפא על מקומו לנוכח התקפת פתע זו אה.. אה.. תשמע זה לא בדיוק ככה.. מ' מנסה להפיג את המבוכה תוך כדי גירוד קודקודו הקודח בניסיון להדוף את הטיעון המתריס (מזל שלא אמרתי לו ממה עשוי כובע הלבד של הליטאים!!) ומזכיר בהססנות שיש איזה רמב"ן שאומר שכאשר האדם שוחט בהמה לצרכיו הוא מעלה אותה בדרגה. שבחייה היא בדרגת בהמה שאין לה רצונות, רק דחפים. ואילו כאשר יהודי משתמש בה הוא מעלה אותה לדרגתו, שזוהי המעלה העליונה ביותר בסדר העולה מדומם לצומח והחי ומעל כולם האדם כשהיהודי הגבוה מכולם.

מוסיף הרמב"ן שכשיהודי אוכל משהו הדבר הופך לחלק ממנו. כך גם דברי מאכל דוממים עולים לדרגת יהודי כשהם נספגים בגופו. הבן איש חי אומר שברכת היהודי על המאכל מתקנת ומביאה לייעודה את המאכל. זו הנקודה השלילית באכילת נבילות וטריפות. כך שזכות לבהמה להיאכל על ידי יהודי. אבל זה רק להיאכל, אבל להפוך את הבהמה ללבוש?! וההסבר שעצם השימוש בו הוא היעוד שלו. שהרי החיה נוצרה בשבילי. לא?!

מ. שם לב שבן שיחו פותח עיניים גדולות. ואיך אתה יכול להיות זה שקובע מהו יעוד הבהמה? מי אתה בכלל, 'תן לחיות לחיות'.. אצלכם לא שמעתם על זה, לשים על הראש זה יעוד, זו מטרה?

"שאלה זו נובעת מרגשי נחיתות מסוימים ומחוסר מודעות לחשיבותנו העצמית  'כאני היהודי'!! אנו כבני מלכים!!" השיב מ.

כל הבריאה נוצרה לכבודנו ובשבילנו. משל למלך ששומריו מקפידים על הגנתו ולכבוד הוא להם להיפגע עבור כך. כשם שמלך אינו אמור להכליל במסגרת שיקוליו את טרחת וצער משרתיו, כן אנחנו לא צריכים לחשוב כך, כי אנו בני המלך. היקום כולו נוצר בעבורנו ונועד לשרתנו גם לצורך לבישתו על הראש.