הגאוותן (פרק א)
הלל עזרא
עו"ד ד"ר הרב כתריאל נשיא, הוא אדם מכובד בגיל העמידה המנהל
ביד רמה משרד עורכי דין השוכן בבניין אבן ציורי בשכונת נחלאות בירושלים. אם ריבוי
התארים הצליח להפיל מהכיסא כמה מהקוראים, אות הוא כי אינם מכירים את המוכתר דלעיל
כראוי. וזה המקום להבהיר: הוא מלקט אותם אחד לאחד, ואם הייתה בידו האפשרות הוא גם
היה מוסיף לרכבת התארים הארוכה שלו גם שייח, ארכיבישוף, מנקר עיניים,
שטנדרטנפיהרר, או כל תואר אחר המסוגל להפחיד אזרחים שומרי חוק, ומשוויץ ברשימת
הקלון הזאת בכל הזדמנות אפשרית, החל מכרטיס הביקור המוזהב שלו וכלה בזכוכית המותזת
בחול המתנוססת לתפארה על דלת חווילתו הטווסית. למותר לציין שפקודיו העובדים תחתיו
כורעים תחתיהם תחת כבודו העצמי של הדיקטטור ומרגישים לידו כאיסקופה הנדרסת. הבנאדם
עסוק ברובו של היום בטיפוח כיסאו ומעמדו האישי ואוי לו למי שיעז להראות לו כי הוא
חושב אחרת.
באותה קומה בהמשך המסדרון, מתנהלת לה על מי מנוחות, ללא יומרות גבוהות,
ועם משכורות סבירות בהחלט, ממלכת השקט המשפטית. משרד עורכי דין בניהולו של אדם נעים
הליכות העונה לשם שלום פיקולמן. הוא אינו עוסק כלל בפלילים, ומשרדו, על כל עשרת
עורכי הדין המועסקים בו, מתמחה בעיקר בייעוץ משפטי לחברות היי-טק. מאחורי גבם נהג
לכנותם השחצן מעברו השני של המסדרון, בשם המפואר "החמוצים". כאשר כל אחד
מהמלפפונים דלעיל זוכה לכינוי משלו. עו"ד משולם זכה להגדרה מעליבה במיוחד,
"התפרן". משולם מצידו המשיך בעבודתו בשקט, נמנע ככל האפשר ממגע עם עורך הדין
השחצן והורה לעובדי משרדו שלא להיגרר לעימותים עם שוכני המשרד בחדר 3. עו"ד
כתריאל, מצידו, תלה שלט בכניסה למשרדו "הכניסה לחמוצים אסורה בהחלט!"
והוא גם דאג לאכוף את הוראת השלט. מעולם לא נמצא עו"ד ממשרד "עו"ד
משולם ושות'" אשר חצה את מפתן המשרד.
אחר צהריים אחד, לאחר שחזר עו"ד כתריאל מארוחת שחיתות ממסעדת
הגורמה הצרפתית "פברז'ה", ובעודו קורס לכיסא העור צבי המפואר שלו ומשהק
בקולניות, התעגלו עיניו והיו לצלחות. אחד החמוצים העונה לכינוי "חמוץ במלח"
חצה את הקו האדום ומבלי להעיף מבט בשלט בכניסה למשרד, נטל כיסא והתיישב מולו.
"ידידי היקר והחמוץ, האם לא שתת אל ליבך את ההוראה הברורה
המתנוססת על הדלת?" שצף עו"ד נשיא בעודו שולף בנונשלנטיות סיגר קובני
מכיס מקטורנו ומציתו בזעם.
"אני מכיר אותה בעל-פה, אם לא איכפת לך, אני עובד כאן עשר שנים
ומשתדל להתרחק מצחנת היהירות הנודפת ממשרדך ככל האפשר גם בלי לראות את השלט!"
"אם כך אנחנו תמימי דעים,
אתה מתכבד בזאת לנדף את עצמך מהמשרד, ותמסור לתפרן שמעליך את ברכותי החמות"
"אכן, אדאג לעשות זאת ברגע שאראה את המנהל שלי. רק רציתי לעדכן
אותך שאם תמשיך להשאיר את המכתבים הממוענים אליך בדוכן השומר, לא תמיד יהיה עובד
ישר כמוני שידאג להחזיר לך אותם..."
"עוף לי מהמשרד חתיכת אפס! ואת ההערות שלך תשמור לעצמך!!!"
זעם עו"ד כתריאל.
"בעונג רב, לא לפני שאשאיר לך את המכתב המיועד אליך", אמר
בעודו מנער את המכתב על השולחן המפואר, ויצא מהמשרד בטריקה קולנית אשר הרעידה את
כריסו המפוארת של עורך הדין המזועזע.
הוא קרע את המעטפה בחיפזון ונדהם לגלות את השורות הבאות:
"האגודה לאיכות השלטון
עו"ד הרב ד"ר כתריאל נשיא שלום רב
הננו שמחים לבשרך כי לאחר בדיקה מעמיקה וסקר מקיף שערכנו בקרב עורכי
הדין בירושלים, נבחרת יחד עם ארבעה עורכי דין מהשורה הראשונה בישראל להתמודד על
תואר הכבוד "מלך המשפט".
ההתמודדות על תואר יוקרתי זה, תיערך בפני קהל עורכי הדין בישראל והזכייה
תקבע על פי חמישה שופטי בית המשפט העליון.
טקס הענקת התואר ישודר בשידור חי בכל רשתות המדיה בישראל.
נודה מאד לכבודו אם יאשר את השתתפותו בכתובת הדוא"ל המצורפת.
בכבוד רב
האגודה לאיכות השלטון"
(המשך בעז"ה בשבוע הבא)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה