ראש הישיבה שליט"א - פרשת לך לך תשע"ג

האדם השלם – האדם המבקש!

מורנו ראש הישיבה, הרב ברוך צבי גרינבוים שליט"א

כמה דורות לאחר שנבחר נח, איש צדיק תמים, מכל האנושות, להמשיך את קיום המין האנושי אחרי המבול, אנו לומדים על אברהם אבינו, מייסד אמונתנו, שממנו התחיל לצמוח האילן הקדוש של עם ישראל.

הבה ונלמד על מעלתו הגדולה של אברהם אבינו, שבגללה נבחר דווקא הוא, להיות אבי האומה הישראלית, ולא נח. הרי שניהם היו צדיקים גדולים, ויחידים הם הלכו נגד הזרם של כל העולם המרושע שסביבם, ומדוע נבחר דווקא אברהם?

נשים לב, שהתורה מתארת את מעלתו של נח כך ש"את האלוקים התהלך נח" (בראשית ו, ט). הליכה זו נמצאת גם אצל חנוך, והתורה מספרת לנו על כך ש"ויתהלך חנוך את האלוקים" (שם ה, כה).

אל מול מעלות אלו, אנו למדים על הציווי שקיבל אברהם מה': "התהלך לפני והיה תמים" (שם יז, א), וכן על העובדה שמספר אברהם אבינו לאחר זמן, שאכן קיים את הציווי: "ה' אשר התהלכתי לפניו" (שם כד, מ).

מהו ההבדל בין ללכת את ה', ובין ללכת לפני ה'?

ברית אהבה

עלינו לשים לב לעובדה מעניינת. גם נח וגם אברהם היו נביאים, וזכו להתגלויות אלוקיות באופן סדיר. אך בשונה מנח שאנו מוצאים אצלו בכל הפעמים, שרק האלוקים מדבר אליו ומגלה לו ומצווה אותו דברים, בלי שנח מגיב על כך חזרה. שונה ממנו אברהם, שאינו מסתפק בדברי האלוקים אליו, אלא גם הוא עצמו מגיב חזרה ומדבר עם האלוקים, מבקש, שואל ומברר בדיוק על תפקידו ועתידו.

אנו מוצאים זאת כמה פעמים בפרשתנו, כשאברהם מבקש מה' בנים (יד, ב) וממשיך ושואל את הקב"ה במדויק באיזו זכות יקבלו בניו את ארץ ישראל, וכיצד יחזיקו בה, וכתשובה לכך זוכה אברהם לברית בין הבתרים. בהתגלות זו מקבל אברהם תשובה על שאלתו ומידע נוסף שיגלה לו את העתיד.

יחסים אלו של אברהם אבינו עם הקב"ה, באים לידי ביטוי פעמים רבות בספר בראשית, יחסים המלמדים על מהותה של הברית הנצחית שהטיח ה' לאברהם איתו ואיתנו.

פעמים רבות אנו לומדים על הברית בינינו לבין האלוקים: "ואתנה בריתי ביני ובינך"... "הנה בריתי איתך"... "והקימותי את בריתי ביני ובינך"... "ואתה את בריתי תשמור"... (שם יז, ב-ט).

משמעותה היסודית של הברית היא "ברית אהבה" (רש"י, יז, ב).

הביטוי המעשי של אהבה זו הוא בקשר ההדדי והיחסים הקרובים מאוד שבין שני כורתי הברית – האלוקים ואנחנו.

שבע או תרי"ג?

"אמונת אברהם" אינה מסתפקת רק בנכונות ללכת לפי ציווי האלוקים לשמור על העולם, ולא להשחית אותו. זוהי אמונתו של נח, וצדקותו השומרת על העולם רק מהשחתה, אמונה הדואגת רק לקיום עולם גשמי במינימום הנדרש לקיומו. בשביל עולם כזה, מספיקות רק מצוות "לא תעשה" מינימאליות, והן הן מהותן של "שבע מצוות בני נח", כשהמכנה המשותף שלהן הוא שלא להביא את העולם להשחתה, ולשמור עליו מפני רוצחים, מגלי עריות, עובדי אלילים שילחמו זה בזה בשם אלוהיהם המדומים, גנבים, אנשים אכזריים שיתלשו אבר חי מבעל חי ועוד. 

אין מצוות אלו דורשות קשר אישי עם אלוקים, אלא הן מבקשות רק ללכת את האלוקים, דהיינו לשמור על הוראותיו של האלוקים, ולשמור על העולם שאותו הוא ברא שימשיך ויתקיים בצורה נאותה.

נח ובניו מצווים רק לפחד מהאלוקים, וכמו שתרגם אונקלוס את המילים "את האלוקים התהלך נח – בדחלתא דה' הליך נח", דהיינו ללכת בדרך של יראת השמים.

שונה היא במהותה אמונת אברהם שאותה מתרגם אונקלוס על המילים "התהלך לפני – פלח קדמי", דהיינו תעבוד לפני. עבודה זו לא רק מבקשת לשמור על העולם, אלא היא מבקשת בעיקר לעבוד את ה' ולתקן את האדם.

אברהם אבינו אינו מסתפק רק בהליכה בדרך הישר, שהשכל הישר מחייב, אלא הוא דורש ומחפש אחר האמת היחידה של העולם, ואת הדרך שתביא אותו להיות "האדם הגדול בענקים – זה אברהם" (מדרש רבה).

את זאת גילה וייסד אברהם. הדרך להיות "האדם השלם" חייבת לעבור דרך קשר אישי עם בורא עולם, קשר שבו לא רק האלוקים מתגלה אל האדם ומורה לו מה לעשות וכיצד לנהוג, אלא תקשורת שיש בה, קשר הדדי רגשי, שבו גם האדם פונה חזרה אל האלוקים בתפילה, ובשאר עבודת ה', ומרגיש אותו בליבו.

זוהי גם מהותן של תרי"ג המצוות שמצווים בהן אנו היהודים, בנוסף על שבע מצוות ה"לא תעשה" שהצטוותה האנושות כולה. מטרתן של המצוות היהודיות היא, להעצים את הקשר האישי שלנו עם בורא עולם, קשר שיחבר אותנו אליו בכל הווייתנו, קשר שיעשה אותנו מתוקנים יותר, שלמים יותר, רוחניים יותר.

לבבו נאמן לפניך!

נשוב לשאלתנו שהצגנו בתחילה, מדוע זכה דווקא אברהם להיות מייסד אמונתנו?

נביט לרגע אל אישיותו מבקשת האמת של אברהם, לפני ש"הציץ עליו בעל הבירה" והתגלה אליו.

"כיון שנגמל איתן זה התחיל לשוטט בדעתו והוא קטן והתחיל לחשוב ביום ובלילה... ולא היה לו מלמד ולא מודיע דבר אלא מושקע באור כשדים בין עובדי כוכבים הטיפשים... ולבו משוטט ומבין עד שהשיג דרך האמת והבין קו הצדק מתבונתו הנכונה, וידע שיש שם אלוה אחד... והוא ברא הכל ואין בכל הנמצא אלוה חוץ ממנו" (רמב"ם הל' ע"ז פ"א)

או אז, כשמגלה אברהם את בוראו, לאחר שחיפש ודרש אלוקים, הוא זוכה ומקבל את "ברית האהבה" בינו לבין הקב"ה, ברית שמכוחה הוא מצווה להמשיך ולהעמיק את הקשר עם האלוקים. בברית זו ממשיך אברהם ללכת לפני האלוקים, ולחפש את דרך ה', לפני שהוא מקבל הוראות ברורות, דרך שתביא אותו למדרגת האדם השלם, הנושא את דגל האמונה באלוקים השלם, הבורא הכל יכול של האדם השלם...

אין זה מקרה, כפי שלימדונו חז"ל, שקיים אברהם אבינו את כל התורה קודם שניתנה. עובדה זו מלמדת על חיפושיו והצלחתו של אברהם לגלות אלוקים בליבו, ולמצוא את הדרך המושלמת להתקשרות עם אלוקים, בדרך להגשמת המטרה להיות האדם השלם, עד שמעיד עליו האלוקים: "ומצאת את לבבו נאמן לפניך".

משום כך, זכה אברהם ששנים ארוכות דרש וחיפש את דרך האמת, להיות אבינו הראשון, מייסד דת האמת. מפני שיסודה של דתינו הוא הביקוש והחיפוש, כיצד לחיות חיי אמת, חיים מתוקנים ורוחניים יותר, שאין בהם רק פחד ויראת אלוקים, אלא יש בהם אהבת ה' וקשר הדדי שבו מוצא היהודי את הקב"ה בליבו ובחייו, קשר שהופך אותנו להיות אנשים שלמים יותר ומאושרים יותר.