Mail - מהרב זאבי קצנלבוגן שליט"א

Mail  מהרב זאבי קצנלבוגן שליט"א

דמיון ומציאות

אין כמו כח הדמיון. ניתן לומר שהדמיון הוא מותר האדם מן הבהמה. זהו כח אדיר ומניע. רק הדמיון הנותן לנו הבנה כיצד יראה המחר נותן לנו כח להשקיע היום. היכולת לדמיין כיצד אהפוך לחכם נותנת לי תמריץ ללמוד. היכולת לדמיין כיצד אהפוך לעשיר נותנת לי את המוטיבציה להשקיע זמן כסף ואנרגיה. לא תראו חתול יושב על מניו במסעדה לפני שהוא מתחיל לאכול או שתי פרות מתכננות להן טיול מפנק לקריבים. בעל חיים עם כל הכוחות המדהימים שהבורא חנן אותו הוא טכני לחלוטין, ואילו האדם עם יכולת הדמיון שלו מסוגל ליצור דברים חדשים ולפתח חזון.

אם ניקח את זה צעד אחד קדימה, הדמיון הוא צלם אלוקים. יש לאדם תכונות בהן הוא דומה לבורא עולם. צלם זה כמו צל. הצל משרטט בצורה גסה את הדמות. האדם הוא שרטוט גס של אלוקים. אין הכוונה חלילה שלאלוקים יש צורה פיזית, אלא תכונות מסוימות שבאדם מזכירות בשרטוט את תכונותיו של הבורא. ומהי התכונה המרכזית של הבורא? היכולת לברוא! היכולת ליצור דברים חדשים שלא היו קודם נקראת בריאה. אז נכון, אין לאדם יכולת ליצור דברים חדשים לחלוטין, יש מאין. אבל בהחלט הוא מסוגל בכח דמיונו לראות דברים שאינם קיימים ולהוציא אותם אל הפועל. שרטוט גס קוראים לזה...

אבל יש דמיון שהוא דמיון רע. זהו דמיון שלא מקדם את האדם אלא מייצר אך ורק אכזבות. דמיון ילדותי כזה שמבקש להיות מה שהוא לא באמת, שמבקש ליצור דבר שאינו קיים במציאות. כמו הילד שחולם להיולד אצל אבא ואמא אחרים... דמיון כזה הוא בריחה נעימה מן המציאות לזמן קצר אך תמיד משאיר לנו טעם מר של אכזבה בפה ברגע שאנו מתפכחים ונוחתים לקרקע המציאות. עם טעם מר אולי ניתן להתמודד, אך לעיתים יש לכך השלכות גרועות אף יותר.

"לא יהיה כלי גבר על אשה ולא ילבש גבר שמלת אשה כי תועבת ה' אלוקיך כל עושה אלה." (פרק כ"ב פסוק ה')

הבורא נתן לכל אחד מן המינים בבני האדם כוחות יחודיים משלו. הנסיון להתכחש לשינוי בין המינים הוא ניסיון אוילי. העובדה שמבחינה סטטיסטית ממוצע גובה הגברים גבוה יותר מממוצע גובה הנשים נוצרה בידי הבורא בדיוק כמו העובדה שאשה היא זו שמתעברת ומאכילה את התינוק בחודשי חייו הראשונים ולא הגבר. כל חלום מדומיין לשנות נתוני אופי אלו לא רק שלא יצליח אלא ישאיר טעם מאד מר בפה.

במערכות האישות של האדם אנשים מרגישים לעיתים צורך במשהו שונה. לצורך כך הם מכניסים לתוך מערכת ריגשית טהורה וקדושה זו את עולם הדמיון שלהם, על מנת להשיג על ידו דברים שאינם מסוגלים להתממש במציאות. הכותרת של הדברים הללו בלשון התורה נקראת זימה. המילה זימה מזכירה לנו 'זמם' כמו עדים זוממים. כלומר לחשוב על דבר שאינו קיים. בכל תחום להיכנס לעולם דמיון שאינו יכול להתממש עלולים להיות נזקים, אך בתחום הפנימי והאינטימי הזה הנזקים עלולים להיות קשים שבעתיים.

הצורך לקבל זהות שונה מהמציאות האמיתית שלי היא זימה. הצורך של גבר ללבוש בגדי נשים וההיפך מגיע ממקום של בריחה. בריחה שאולי עושה רגוש מסויים אך מכיון שאין היא באמת מסוגלת להתממש היא משאירה טעם מר בפה, אבל עד אז, עד הטעים המריר הזה, אנו הורסים ומפרקים לעצמנו את הזהות האמיתית הקיימת שלנו ואת זה כבר יהיה קשה לשקם. לעומת זאת בחשיבה לטווח ארוך, בניה וטפוח של האישיות האמיתית שלנו ילוו אותנו לכל החיים, הם תמיד ישארו איתנו וכך נהיה גם מורווחים יותר ובעיקר מסופקים יותר.