מלחמת הגזעים
מאת: הלל עזרא
התאריך:
27 בדצמבר 1595.
המיקום: 'סובוטוב'
- עיירה קטנה בערבות אוקראינה.
בקול
יללה דקה בקע לאוויר העולם תינוק קטן, קראו לו בוהדן. הוריו של התינוק שלימים נודע
בשמו המלא בוגדן חמלניצקי, בוודאי לא חלמו איזה צפע הם מגדלים בביתם. מפלצת אכזרית
שעתידה הייתה ברבות הימים לפקד על אחד ממסעי הזוועה האפלים ביותר שידעה יהדות
אירופה. חיית טרף שאחראית ישירות לחיבור המזעזע אותו אנו קוראים מידי שבת - 'אב
הרחמים'.
חמלניצקי
הועסק באחוזתו של פולני עשיר שהתעמר בו, באשתו ובילדיו בחסות החוק שלא הגן על
זכויותיהם של צמיתים באחוזות האריסטוקרטיה הפולנית. הוא ניסה לפנות לבית המשפט
ולאחר מכן אל המלך, אך נענה בזלזול מופגן. זלזול שהציף אותו ברגש נקמה אכזרי
שתוצאותיו מדממות מעל דפי ההיסטוריה עד היום. הוא איגד סביבו קבוצת קוזקים ששמה
כמטרה להפיל את בית המלוכה ולהשליט סדר חדש במדינה. הם כבשו כפר אחרי כפר, עיירה
אחר עיירה, כשבדרכם הם מגייסים מאות איכרים ממורמרים ששמחו להצטרף אליהם למסע
הנקמה. בכל מקום בו הם דרכו, דאגו לזרוע הרס וחורבן כשבראש ובראשונה חוטפים,
כמובן, היהודים. הפוגרומים שנערכו בהם קשים לתיאור.
אני אלך
מהקל אל הכבד. ושיהיה ברור, ה'קל' הזה כבד מנשוא. נתחיל מסיכום מספר היהודים
שנהרגו שם. המקלים מדברים על שש מאות אלף קורבנות, וזאת, בלי להביא בחשבון את
השבויים שנפלו בהמוניהם לידיהם של האיכרים הברברים. כל זה בתקופה של שנתיים בלבד.
בלי תאי גזים, בלי אמצעי טכנולגיה משוכללים להשמדה המונית, עם אקדחים מיושנים, אם
היה להם בכלל כאלו. ועם הרבה אנטישמיות. והכי מזעזע, לא מדובר במסע שמטרתו היא הרג
יהודים, מדובר היה בהרג פרימיטיבי שנעשה בדרך אגב כחלק ממרד כללי באצולה הפולנית.
זה היה
ה'קינוח'...
ורק
שנבין מה הוגש באותו קינוח. הרב נטע הנובר שכיהן באותה תקופה כרבה של ווהלין מתאר
את הזוועות שהיו שם. פשוט לקרוא ולהצטמרר. הוא מספר על יהודים שהופשטו מעורם בעודם
בחיים, הוא מספר על אנשים שנקברו בחייהם, הוא מספר על תינוקות שנשחטו בחיק
אימותיהם, הוא מספר על ילדים ששופדו חיים על המדורה והוגשו להוריהם לאכול, הוא
מספר על פעוטות שנקשרו זה לזה כדי לבנות מהם גשר חי... אני מצטט אותו: "לא
הייתה מיתה משונה בעולם שלא עשו בהם"... בכל שבת אנו קוראים על קהילות הקודש
שמסרו נפשם על קידוש השם הנאהבים והנעימים... חיבור מזעזע שנכתב בצילם של אותם
ימים אפלים ומעביר מעט מן הכאב שחלקו רבבות יהודים בתקופה ההיא.
פרעות
ת"ח ות"ת הם דוגמא אחת מיני רבות לרצח המוני שבוצע ביהודים לאורך השנים
שלאחר מכן, כשהשיא הוא שואת יהדות אירופה. הדוגמא האחרונה ממלאת ארכיבים שלמים של
תיעוד ומחקר ומפרנסת מספר לא מבוטל של אנשים שגם עושים על זה עבודות דוקטורט.
הסיבה המסובבת לכל מעשי הרצח האלו היא אחת. גזענות טהורה! אותה גזענות שלא הופנתה
רק כלפי יהודים, אלא לכל אוכלוסיה אתנית שנפלה קרבן למעשי אכזריות מצד אנשים חזקים
מהם. תשאלו את הכושים... השילוב הקטלני הזה של רוע לב מחד עם גזענות מצד שני יוצר
משוואה רצחנית מאין כמוה.
***
ואז אני
נזכר באותו ליל חורף מושלג, ערב חג המולד, במרכזה של פריז. באחד הרחובות הראשיים
המשתרע בין כיכר הרפובליק לבסטיליה, התארגנה הופעת רחוב ספונטנית. עוד מרחוק ראיתי
התגודדות גדולה של אנשים שעמדו ומחאו כפיים לקול צלילי שירי חג המולד. נקלעתי לשם
היישר לתוך מחזה הזוי שנראה כאילו נלקח מסצנה במערבון ספגטי של סרג'יו ליאונה.
במרכז המעגל עמדו ארבעה נערים, שלושה מהם כושים, ועוד לבן נמוך קומה שהיה נראה כמו
שן מושלמת במרכזן של חניכיים מרקיבות. ארבעתם נעולים במגפי בוקרים וחבושים בכובעי
טמבל. הם עמדו במעגל וכיוונו אחד לכיוון השני אקדחים במעין תיקו מקסיקני מרובע.
הקהל המריע שעמד מסביב ספר לאחור בהתלהבות כשברקע שריקות המעודדים. כשהגיעו לזירו,
רעמו האקדחים, בעוד ארבעה להבות פורצות מפיהם של הלהטוטנים ומצטלבות במרכז. עמדתי
שם ומחאתי כפיים כמו ילד טוב פריז יחד עם שאר האנשים, צופה בחיוך בארבעת הליצנים
שקדו לכיוונינו ממושכות.
התכוונתי
להמשיך הלאה אבל אז נעמד ממולי ה-'שן מושלמת' והושיט את ידו לכיווני: "חנוכה
שמח"-הוא אמר בעברית צחה-"קוראים לי קלוד"... ברגע הראשון לא אחזתי
מה הולך, עד שזה חלחל לי לראש. הוא אמר לי חנוכה שמח!... מסתבר שהגמדמד הזה בא
מבית של ישראלים יורדים, הוא עזב את הדת והיום הוא מקיים מופעי רחוב לכבודו של
סנטה קלאוס ושות'. מאידך, הוא מכיר הרבה מושגים ביהדות, בין השאר את הכיפה שזיהה
על ראשי ומשכה אותו אלי להגיד יפה שלום.
גלגלנו
שיחה קלילה במשך מספר דקות ואז הוא שאל אותי, האם זה נכון שעל פי חוקי התורה מותר
לגנוב מגוי. אמרתי לו שכן, אם כי חז"ל אסרו את הדבר. התשובה הזאת הרגיזה אותו
מאד "אבל למה התורה התירה דבר כזה? איך אתה תרגיש אם תגלה שבברית החדשה כתובה
שורה המתירה לגנוב מיהודי, האם לא תקום ותצעק 'גזענות'?"
הרגשתי
ששמו לי מראה מול הפנים. הדוגמאות חולפות בראשי ללא מעצור. גזל עכו"ם מותר,
יהודי שרצח גוי לא מועמד לדין, צדקה לנכרי אסורה מדאורייתא, כל מתת חינם לגוי
אסורה מדאורייתא, חז"ל אומרים עליהם "בשר חמורים בשרם וזרמת סוסים
זרמתם", והשיא מגיע בפרשה שלנו. התורה מצווה בקום ועשה, "לנכרי
תשיך!". ולמי שלא הבין אני ארחיב, ישנם מספר עבירות חמורות שבגינן אומרת
המשנה בסנהדרין שהעובר עליהם לא יקום בתחיית המתים. אין שם עבודה זרה, אין שם
גילוי עריות ואין שם שפיכות דמים. אבל בין מספר המעשים, אותם אפשר למנות על עשר
אצבעות, מככב המלווה בריבית כאחד שלא יקום. אין ראיה טובה מכך לחומרת המעשה הזה.
ודווקא על זה אומרת התורה בתור ציווי להלוות לנכרי דווקא בריבית.
וכאן אני
שואל. אם הגענו למסקנה שגזענות מובילה לטרגדיות ולשחיתות, האם התורה, שאנחנו
מאמינים בה כאמת לאמיתה, מחנכת אותנו לגזענות?! נכון, אין אף מקור בתורה המתיר רצח
או עינוי של בן אומה אחרת, אבל גם בברית החדשה אין מקור כזה. אז איך זה קורה?! אלא
ברור שהמעשים האלו לא נעשו בחסות הדת, אלא נבעו מגזענות פרימיטיבית אותה חלקו
ועדין חולקים אחוז גדול מאד של אנשים. ואם גזענות מובילה לתוצאות כאלו, איך נסביר
את החוקים דלעיל'?!
אשמח
לתגובות הבחורים בעניין
הלל עזרא
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה