{יש קונה עולמו בכמה שנים}
כשדודי שאל אותי אם אני מתכנן לשלוח טור השבוע, נכנסתי לדילמה.
מצד אחד, אי אפשר לכתוב בחודש אלול טור שלא יתייחס לחודש הזה. מצד
שני, כמו רבים אחרים, חודש אלול מעלה בי אסוציאציה של "א-ל-ו-ל" משגיחי,
שפוף, מעצבן, כזה שגורם גירוד בגב...
אז החלטתי שעל זה אכתוב. על ההתמודדות עם ה"א-ל-ו-ל".
יש לנו בעיה. היא לא פשוטה, ויש צורך בהתמודדות כדי לפתור אותה.
שנים של חינוך עקבי ל"א-ל-ו-ל" מפחיד ומדכא אינן נעלמות
ברגע. מה שקורה בדרך כלל הוא שאנחנו מתעצבנים, ואז מחליטים שכל העסק הזה לא
בשבילנו, מוחקים את אלול מהמפה וחוזרים לנשום באופן עצמוני...
אני מאמין שראש השנה, יום כיפור, סוכות ושמחת תורה – הם מועדים
משמעותיים בחיים היהודיים שלנו. בחגים האלו אנחנו אמורים לרכוש תובנות, רגשות,
התקדמות כלשהי. אם אנחנו נעבור את החגים האלו בלי שום חיבור, מי שיצא מופסד זה
אנחנו.
חודש אלול הוא הזמן המתאים להתכונן לחגי חודש תשרי. אבל בשביל זה
אנחנו צריכים להשתחרר מהמועקה ה"א-ל-ו-ל-ית" ולהחליט לעבור את החודש הזה
בדרך שמתאימה לנו, בדרך שבאמת תכין אותנו לחגי חודש תשרי.
חשוב לי להאמין שאני יכול לחוות אלול טוב, נעים, מקדם. האמת? אני לא
מצליח. אבל אני רוצה.
כשמדברים על "תשובה", הסיפור האולטימטיבי שצף לנו בראש הוא
רבי אלעזר בן דורדיא, זה שחטא וחטא וחטא עד שנשבר וחזר בתשובה. הגמרא מספרת שהוא
"הניח ראשו בין ברכיו וגעה בבכיה עד שיצתה נשמתו" ואז הוא זומן לחיי
העולם הבא. וממשיכה הגמרא לספר "בכה רבי ואמר: יש קונה עולמו בכמה שנים ויש
קונה עולמו בשעה אחת".
אני לא יודע למה רבי בכה, מה העציב אותו בסיפור הזה. אבל אני יודע
שאני רוצה לבכות, כי לעובדה שרבי אלעזר בן דורדיא קנה את עולמו בשעה אחת, היה מחיר
כבד מאוד: הוא מת!
תשובה שסופה מוות – נראית לכם סוף טוב לסיפור?
אולי אם הוא לא היה מניח את ראשו בין ברכיו ובוכה, אלא מחליט להתקדם
בדרך איטית, מחושבת, עם הדרכה, עם עידוד, בנעימות ולא בייאוש מוחלט – הוא היה
ממשיך לחיות והיה קונה את עולמו בדרך טובה יותר?
אני לא מוכן שהתשובה שלי תהיה תשובה כזו. אני לא רוצה לקנות את עולמי
בשעה אחת, ומוכן לוותר בשביל זה על התואר "רבי". אני רוצה "לחיות
נכון". לא "למות נכון".
"א-ל-ו-ל" כזה שמשרה דיכאון ועצב, הוא בדיוק ההיפך מחיים
נכונים. זה נכון שצריך להתקדם, צריך להשתפר, יש לנו מה לתקן, אנחנו צריכים להתרומם
- אבל באהבה ולא בפחד, ברחמים ולא ברוגז.
"במקום שנמות על
זה
אולי כבר נחיה את זה
אתה ואני בן אדם
בוא וניקח את זה
יש אהבה בעולם
לכולם"
אלול שמח!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה