אלול - לך אמר ליבי!
בימים אלו התחלנו את ארבעים ימי ההכנה שתיקנו לנו גדולי הדורות
להתכונן בהם לפני בוא יום ה' הגדול – יום הכיפורים.
אלו ימי רצון מיוחדים, "כי באלו ארבעים יום התשובה מקובלת להיות
ליבו קרוב אל דודו בתשובה ואז דודו קרוב לנו לקבל תשובתו באהבה. (לשון המשנה ברורה
– סימן תקפ"א, א')
הבה נתבונן, מהי כוונת הדברים "שהתשובה מקובלת להיות ליבו קרוב
אל דודו"
הרי מעשה התשובה היא פעולת שיבה של האדם אל בוראו, ואם האדם יעשה
תשובה כראוי ה' יקבל אותה ברוב רחמיו וירחם עליו, ומהי כוונת הדברים שקבלת התשובה
באה לידי ביטוי בכך ש "ליבו קרוב אל דודו" ?
את התשובה לכך אנו מוצאים במזמור "לדוד ה' אורי וישעי" ,שאנו
אומרים בתקופה זו:
וכך משורר מלכנו דוד: "לך אמר ליבי בקשו פני את פניך ה'
אבקש".
משמעות הפסוק היא, שדוד המלך פונה לה' ואומר לו: רבש"ע, אני
מרגיש בתוך הלב שלי קול פנימי שקורא לי בשליחותך - רבש"ע - לבקש את פניך
ולהתקרב אליך.
לכן רבש"ע,לאור קולות אלו, אני שומע בקול שליחות הלב ששלחת אלי,
ומבצע את הנדרש ממני ואת פניך ה' אני מבקש! (על פי פרש"י במקום)
דוד המלך מלמד אותנו דבר מדהים:
אין הקב"ה מדבר אלינו "מבחוץ",מרבנים,ספרים, או
אירועים שקורים סביבנו.
הקב"ה מדבר אלינו מתוך הלב שלנו וקורא לנו מתוכו להתקרב אליו.
בימים אלו, של 'אלול', הלב של כל יהודי משמיע קולות חזקים יותר מקולות
הלב של כל השנה.
קולות פנימיים אלו מבקשים
מהאדם לחפש את קרבת האלוקים ובכך הם מביאים את האדם לשוב אל ה'.
תנועת התשובה
שני חלקים יש לה ל"תנועת התשובה" השנתית שלנו.
החלק הראשון והבסיסי של התשובה ,הוא השלב הראשוני שבו מרגיש היהודי
בתוך תוכו שהוא צריך לעשות שינוי לטובה בחייו.
החלק השני של התשובה,הוא השלב המעשי שבו חוזר היהודי בתשובה בפועל.
משמעות "התשובה המקובלת" בימים אלו היא החלק הראשון שהוא
שורש התשובה שבו הלב מסוגל להתמלא בימים אלו בהארה גדולה הגורמת להרגיש את הצורך
בקרבת אלוקים ואז להגיע לחלק השני והמעשי של החזרה בתשובה בפועל שבו הדוד שהוא הקב"ה,קרוב
ויעזור לנו להתקרב אליו באהבתו.
קיימת דרך יעילה לשמוע את קולות הלב המיוחדים של ימים אלו,
אם יזכה האדם ליצור לעצמו
באופן קבוע ורצוף כמה 'רגעי שקט' יומיים, בהם הוא יוכל לשמוע את מנגינת הלב האישית
שלו,הוא יצליח לשמוע בבהירות את הלב הקורא בשליחות האלוקים לחזור ולהתקרב.
אלול – אני לדודי
דורשי רשומות דרשו: אלול – אני לדודי ודודי לי. למדנו מכך, שחודש אלול
אינו רק זמן מסוגל של התקרבות, אלא בעיקר הוא זמן מסוגל להיכרותנו עם
"האני". רק אחרי שנכיר לגמרי את ה"אני" שלנו האמיתי, נוכל
להמשיך ולקחת את ה"אני" הזה לכיוונו של "דודי". לא תתכן קיומה
של תנועת תשובה אמיתית לא היכרות מעמיקה ומודעות עצמית מיהו ה"אני"
שאותו אנו רוצים לקרב לכיוונו של ה"דוד". כל אדם מורכב מהמון כוחות נפש
ייחודיים שפועלים בו ללא הרף ומשתנים מעת לעת ועלינו להכיר את עצמנו בהיכרות
מעמיקה לפני שנתחיל להתקרב ולחזור בתשובה.
יכולות לעבור עלינו תקופות ארוכות מאוד של חיים בלי שנפגוש את עצמנו.
ישנם גם רבים מאיתנו שפוחדים לפגוש את עצמם לבד, ולכן הם בורחים מעצמם
כל הזמן...
עלינו לקבוע לעצמנו בכול יום זמן קצר או ארוך של 'זמן – התבוננות' שבו
נפגוש את ה"אני" האמיתי שלנו,ונתבונן בשקט נפשי ובאומץ בשאלת היסוד אודות חובת האדם בעולמו.
ב"זמן מחשבה" זה ,שבו נהיה מנותקים מכל הפרעה חיצונית (כגון
פלאפונים או חברה רועשת) נוכל לחשוב בשקט על הדרך המתאימה לנו לממש בפועל את קריאת
הלב לבקש פני אלוקים.
מפגש זה של האדם עם עצמו הוא מרתק ביותר והוא המפתח הגדול לפגישה
מחודשת עם הקב"ה הנמצא בתוך הלב.
בזמני איכות אלו,שאפשר לעשות אותם בחיק הטבע או אפילו בפינה שקטה של
בית המדרש,נוכל גם לשאת תפילה פרטית בשפה האישית שלנו,שנזכה להארה גדולה שתמלא את
ליבנו,הארה רוחנית שתראה לנו את הדרך הנכונה עבורנו לשוב ולמלא כראוי את תפקידנו
בעולם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה