הכומר החרדי- זלמן שטוב

אתמול חלף על פני ביעף במכונית איזה ידיד נעורים שמזה שנים ארוכות שלא החלפנו מילים. זה לא שעבר בינינו חתול שחור, הוא פשוט צעד בדרך שלו ואני פשוט צעדתי בשלי, דרכים שונות לגמרי, כביכול היו אלו שני כבישים ללא מוצא - משני הצדדים. היום בשעה 8:22 נפגשנו שוב במפתיע.

התחלנו לשוחח ומתוך דבריו הבנתי שהוא כבר הספיק להתגרש, להפוך לכומר, והיה בדרכו לחלק הזמנות לחתונה השניה - עם הבחורה הנוצרייה כדת וכדין. ״לא להאמין שזה מה שעברת״, אמרתי בהשתאות. ״אחי, אתה לא מעודכן שנים״, הוא אמר. ״מה שנים?״ שאלתי אותו, ״ראיתי אותך רק אתמול עובר ברחוב שלי עם רכב, היית ״רגיל״ כמו שהכרתי אותך פעם״, אמרתי. ״אף אחד לא יודע שאני כזה״, הוא אמר. ״שאתה מה?״, שאלתי. ״נו, שאני כומר״, הוא דחק בי. ״אבל אתה לובש בגדים של כומר״, תהיתי בקול. ״אני לובש גם כיפה, אז הם לא מבינים״, ככה הוא. הבנתי אותו, לא כי הבנתי - אלא בגלל שב׳מצב כזה׳ ההגיון פועל בצורה אחרת, הכל מובן. הכל שריר. הכל קיים. ׳במצב כזה׳ הכל ברור לגמרי, הרבה יותר ממה שדברים ברורים לנו במציאות. הכל קרה כל כך מהר, ולא הספקנו להיפרד. היה כיף לדבר איתו, ובכלל, היה לי כל כך הרבה מה לשאול אותו, כמו למשל איך בחור שהיה חרדי אדוק עד לפני כמה שנים, נשוי ואיש השקוע בתורה יומם וליל ומקפיד על קלה כבחמורה -  מוצא את עצמו לפתע כומר נוצרי? ובכלל בכלל, רציתי לשאול אותו מתי החתונה הקרובה, מעולם לא הייתי בחתונה של כומר קתולי...אבל היה צפוף קצת ברחוב שעמדנו בו, והשעה, ׳הו השעה׳, והשעון המעורר, ׳הו צלצולו של השעון׳, כל אלו חברו יחד כדי לנשלני מהזכות הבסיסית ביותר של האדם בעולם דמוקרטי ומסודר  -  ״הזכות לידיעה״. מה באמת קרה לאותו חבר, מה גרם לו לנוע להיכן שנע, ובעיקר, מה גרם לו להתחתן שוב? ייתכן שמעולם לא אדע, וייתכן שאפגוש אותו שוב בעוד כמה שנים כשאהיה ׳במצב כזה׳, ושם הוא בטוח יספר הכל. אני אתפוס בו חזק - אבקש שלא יכחד דבר - שיספר את כל הסיפורים שיש לו לספר, ושייתן הזמנה, גם אם התאריך של החתונה כבר עבר מזמן. כך או כך, המפגש בין אדם לחברו הוא עמוק, כאשר אדם פוגש אדם ברחוב - הוא פוגש אדם - עולם אחר, אך כאשר אדם פוגש אדם בחלום - גם את עצמו הוא פוגש, בעיקר את עצמו - את עולמו, נוגע ולא נוגע בנפתולי נפשו. במפגש שכזה מוטב שיקפוץ את ידיו ולא ירפה, עד שתהיה הזמנה מונחת בידו. ׳הזמנת עצמו׳. אמרו חכמים במסכת אבות: ״שלשה דברים מוציאים את האדם מן החלום: החלום, האדם והדבר״.